לכולם יש את החבורה הזו בכיתה, זו שיושבת בצד וצוחקת על כל דבר שזז. לרוב אלו שלוש בנות בלונדיניות עם כל הסטיגמות האחרות מMEAN GIRLS. אצלי זה אחרת.
זו חבורה שרובה בנים. הבנים המסכנים בכיתה שלי נמצאים במיעוט. כאילו ממש. אז יש גם כמה בנות שהצטרפו אליהם, ונורא קשה לי להבין את המבנה שלהם. בכל חבורה יש את ה"מנהיג", אבל זה נראה כאילו בחבורה הזו יש שניים. אם מפרידים בין הבנים לבנות יש את האחד ששנה שעברה היה שקט ועכשיו כאילו כולם שפוטים שלו. התופעה הזו כשלעצמה עצובה לי.
אבל עכשיו יש את אחת הבנות. אני לא יודעת איפה היא חושבת שהיא, אבל כנראה שכל השפוטים שלה (AKA "המנהיג") נותנים לה הרגשה שהיא מולכת עליהם או משהו.
גם לי יש את החבורה שאני מסתובבת איתה. אנחנו שש בנות, ויש כמובן עוד אנשים שאנחנו מדברות איתם אבל זה פחות. אני לא בטוחה אם כבר כתבתי על זה אבל יש לי הרגשה שהם לא מחבבים אותי במיוחד. ומה שקורה למי שהם לא מחבבים במיוחד זה שהם מתחילים לצחוק עליו. חברה אחת שלי גם סובלת את זה, אבל היא לא לוקחת את זה קשה. בגלל שה"מלכה" רבה איתה, כל החבורה שלהם צוחקת עליה. וזה ממש דוחה לדעתי.
נוצר מצב שבאמצע שיעור מישהו מעיר הערה כלשהי, אחת צועקת שיסתום והשנייה מתערבת, ואז נוצר מין עליהום על החברה שלי וכולם מתנפלים וצוחקים עליה. גם אם לא בקול, אפשר לראות בחיוכים שלהם מהצד השני של הכיתה שהם בכלל לא מודעים לעובדה (וגם אם כן, זה לא מעניין אותם) שלבני אדם יש רגשות.
גם לי קרה אותו דבר. הם היו צוחקים עליי ועל האהבה שלי לצ'יפס. זה וכל השפוטים שלו התחילו לצחוק עליי. שמתי לב לזה כשישבנו בכיתה והייתי פשוט מוקפת בהם, והם חשבו שאם תהיה להם מילת קוד ("ציפס", דרך אגב. נורא מחוכם.) אני לא אשים לב שהם יושבים שני ס"מ ממני וצוחקים עליי. התחלתי לבכות. לא בגלל המשמעות, פשוט כי ההרגשה הייתה נוראית. אני כמובן לא לקחתי את זה כל כך רחוק, וגם החברות שלי עודדו אותי ואני פשוט מתעלמת מזה. אבל יכול להיות שמישהי עם קצת פחות ביטחון בעצמה הייתה יכולה להפסיק לאכול. כי היא פשוט לא מרגישה בנוח עם זה בגללם.
אני כותבת את זה כי היום היה ריב בקבוצת הכיתה בוואטסאפ, זו עם המורה אגב. שוב, לא חכם במיוחד. אבל ההיתממות וההתנשאות שלהם פשוט מוגזמת.
זה נשמע סיפור של בית ספר יסודי או משהו ועצוב לי שהכיתה שלי מתנהגת כמו כיתת א'1.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
