ביום חמישי הרגשתי נורא ולמזלי אבא יכל לקחת אותי מבית ספר באמצע היום. הלכתי עם חברה לבקש אישור יציאה מהמחנכת והיא אמרה לי שהיא ממש טובה ולא קשוחה בקטע הזה.
דחיתי במשך כמעט חודש קריאה של כמה (הרבה) עמודים בהיסטוריה. אתמול הכנתי את עצמי נפשית שלא משנה מתי אני אקום אני אלך לקרוא באחת. ואז בשלוש. ואז בחמש. בסוף גם ישנתי שנ"צ. שנ"צ זה אלוהי. אז מצאתי את עצמי קוראת באחת עשרה וחצי בלילה ובסוף גם לא באמת קראתי הרבה.
אני רעבה ועייפה ואין לי כוח למחר. יש לי כל כך הרבה לקרוא בפיזיקה עד שבאלי לבכות.
בע.
אה, ונזכרתי בעובדה שהמורה שלי ממש צוחק עליי. אני מחכה שהוא יביא לי ציון על הבוק רפורט והוא פשוט מתחמק ממני כל פעם! בפעמיים הראשונות זה עוד היה מצחיק. עכשיו זה סתם מתסכל:( בעיקר בגלל שאני יודעת שהוא עדיין לא בדק אותו ואני ממש רוצה לדעת כבר מה הציון אופוש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
