Planet Earth is blue, and there's nothing I can do

י"ב, שנה אחרונה. 

במשך השנים כל כך הרבה שכבות הצטברו על גופי, מבחינה פיזית ונפשית.

אני לא יכולה לתאר לכם אפילו את התחושה של לשנוא את הגוף שלי עצמי, לתעב אותו ולא לרצות להסתכל עליו.

אני מודעת לזה שאני לא שמנה ומעולם לא הייתי. אבל בהחלט יש מה להוריד, לפחות בעייני.

אני מרגישה את הצמיגים בכל מקום והם כל כך מעיקים עליי, כאילו שבכל ימות השנה אני לובשת מעיל מגרד ונורא של אשמה.

אך מצד שני למה זה יעזור? הרי כשאני אפתור את הבעיה הזו תצוץ בעיה נוספת.

הלימודים כל כך מעיקים עליי בזמן האחרון ואני אגלה לכם סוד, משהו שאני לא ממש גאה בו

בזמן האחרון עולות לי המון מחשבות אובדניות. מה היה אם לא הייתי כאן. כמובן שלא מתכוונת לעשות עם זה משהו

פשוט היה לי כל כך הרבה יותר קל פשוט לא להיות.

מצד שני, אני רוצה להלחם. אני רוצה להוכיח לכולם מה אני שווה ובעיקר לעצמי

אבל כרגע פשוט אין לי כוחות. אין לי.

מרגישה ממש אבודה.