עד שהגברת השמנה תשיר

אני מסטולה לגמריי מאדווילים ובירה.

ואני פשוט נזכרת ברגע בו התנשקנו והרגשתי לרגע שאני נופלת לאחור.

תחושה שלא חשבתי שאני ארגיש בזמן הזה.

וכשאני נונת לך לגעת בי אני חושבת "פאק איט" למי אכפת אם נשכב?

ואז אני נזכרת "אתה זר"

זה לא שהפריע לי יותר מדי לשכב עם זרים בערב.

אני פשוט חוששת שאני מתחילה להתאהב בך.

ושלהב שלי נורא נורא פגיע עכשיו.

אתה מבין?

אני לנצחו אמשיך לראות את עצמי כמה שאינני

ולשנוא את עצמי בין העבודות הזמניות שאני שונאת 

ובין השכטות הארוכות שאני לוקחת מהמציאות

ובין הספרים והאלבומים.

וכשאתה מקריא לי סיפור של אתגר קרת

אני חושבת

לעזאזל

אני אזכור אותך בסיפור הזה לנצח מעכשיו.

תמיד תהיה בין השורות.