my life sucks

טוב הינה זה מתחיל ... אני פשוט מרגישה את זה בא.... אני כבר כולי צמרמורות מרוב כעס ועצבים.

אז כן יצא שבדיוק כמו ש"יחלתי" לעצמי מתחילה עוד אחת מ"התקופות האלה". 

אני לא יוכלה ככה יותר כל העצבים והעייפות, התיסכול והיאוש... אני צריכה לברוח לאנשהו אבל אם רק היה לאן או למי ...

אני שונאת את הבצפר שלי אבל אני בטוחה שאני לא היחידה שאומרת את זה ועדיין אני שונאת אותו אני מרגישה כאילו אני חייה שם וכשאני לא שם אז אני עושה משהו שקשור אליו כמו שיעורים או ללמוד למבחן .... זה כאילו שאני שם גם כשאני לא שם ואני לא יודעת מה חעשות כדי לברוח מהתחושה הזאת. אני חושבת שאני מריכה לקחת חופש מהכל ומכולם ופשוט לעשות מה שטוב לי בין שזה לריב עם משהו ולצעוק ככה שכל העולם ישמע או סתם לשבת ולבכות לעצמי על כמה שהחיים שלי חרא... אבל אם רק היה לי זמן לזה. כולם אומרים שקשה בכיתה יא..... אבל באמת??? רק התחלתי את השנה ואני כבר מרגישה איך הכל מתחיל לקרוס עלי.

הכי קשה לי עכשיו זה עם איך שאני מרגישה , זה כאילו שמו לי פצצה בגוף והיא הולכת להתפוצץ כל רגע ואז אני באמת מרחמת על מי שיהיה לידי באותו רגע כי אני לא הולכת להתחשב שאיש ... אבל זה מה שקורה כשאתה כל הזמן שומר לעצמך ולא מוציא את זה החוצה אבל אם חושבים על זה מה האלטרנטיבה?? לשתף משהו ואז בלי שתשים לב הוא ישתמש בזה נגדך? אני כבר לא יודעת אבל אם יש למשהו פתרון מעניין אני אשמח ושמוע אותו ....

איך אני אלך לישון עכשיו?? בניגוד למה שקראתי אני מעדיפה לחשוב על שטויות מאשר ללכת לישון מלאת שנאה.. וכן אני אומרת שינאה  ואני מתכוונת לזה כי הרגשה כזאת מגעילה כמו שאני מרגישה עכשיו לא הרגשתי כבר הרבה הרבה הרבה זמן..

ולחשוב שכמעט כל הכעס הזה הוא בגלל בנאדם אחד שבכלל לא מודע לזה ומרגיש שהוא לא קשור ולא אכפת לא בכלל ממה שהוא והגישה שלו עושה...

אני מקווה שהלילה שלכם יותר טוב משלי ...

אני מרגישה כמו בנאדם נורא ... באמת שאין לי דרך אחרת להגיד את זה...

איך להגיד את זה .... חברה שלי (בערך) נדלקה על משהו מהכיתה וטוב היא לא ממש שמרה על זה בסוד אבל בכל מקרה הוא כן חמוד והכל ובסך הכל אנחנו ידידים. טוב אז מפה לשם הם נהיו חברים לא מזמן אבל אני לא יודעת למה אבל זה מפריע לי ... אני לא דלוקה עליו או משהו באמת שלא אבל עם כל הכבוד לחברה שלי יש לה את השריטות שלה והוא כזה בנאדם מקסים שכאילו אני לא יכולה לראות אותם ביחד למרות שהם מכירים הרבה זמן בתור ידידים אבל בתור בני זוג ??? באמת?? לא יודעת אולי זה בסך הכל הרווקה הזקנה שבתוכי מדברת...

אוף נימאס לי מהשיגרה הזאת!!!

כל יום אותו דבר לקום .... ללכת לבצפר לחזור אחרי שהשמש שוקעת שיעורי בית ללמוד למבחנים ולישון (טוב ואני לא אשלה אף אחד גם במחשב אני מספיקה לשבת). אני לא יכולה ככה כבר אני צריכה בדחיפות שמשהו פשוט יבוא וישלוף אותי מהשגרה הזאת... אני צריכה איזשהו חידוש ועדיף שהוא יהיה טוב .... כבר היה לי מספיר חידושים מבאסים וכמה חודשים הקרובים...
אם משהו מכיר איזה דרךך טובה לנקות את הראש בלי להתאמץ יותר מידי מוזמן להגיב (אבל בלי הקטעים האלה של הליכות ריצות או להטמסטל..)

ואווו ... כל הבלוגים האלה.... נירא לי שיותר מחצי מהבלוגים שיש מתעדים דיאטות... כאילו מה?? גם אני צריכה "לשקול" לעשות אחת?? אף פעם לא הייתי ממש אובססיבית בקשר למשקל שלי וגם אף פעם לא הייתי שמנה... אולי אני לא רזה כמו מקל אבל גם לא שמנה... (נכון??) אני מקווה שאני לא אתחיל לאכול סרטים עכשיו...

בכל מקרה ... אם אני כבר פה אני אעשה סקירה קצרה על הארועיים החשובים שקרו\ יקרו לאחרונה: 

אז מה היה לי בעצם (לפחות) בשבוע האחרון?? טוב האמת היא שאין לי מושג אני לא מי יודע מה זוכרת כל פרט בחיי הזוהרים והמעניינים במיוחד.... 

האמת כשחושבים על זה לא קרה לי כלום פשוט שום דבר מעניין בשבועיים האחרונים... היה חופש כן אבל משום מה לא היה לי כוח לעשות שום דבר ושבוע וחצי פשוט ישבתי בבית בלי לצאת כמעט בכלל חוץ מפעם אחת עם המשפחה אז זה לא כזה נחשב...

חידשתי את השירים שלי... שזה צעד ענק בשבילי כי תכלס יש לי מלא מקום בפלאפון ואני פשוט מוסיפה עוד ועוד ועוד שירים למרות שחצי מהם לא שמעתי, אז כו כמו שאמרתי עברתי אחד אחד על ארבע מאות ומשהו שירים ומחקי חלק די גדול שלהם כי כל פעם שהייתי מגיע אליהם הייתי מעבירה אותם אז למה שיתפסו סתם מקום. 

ועכשיו נעבור לחלק הקצת יותר מעניין שהוא העתיד בעצם חח... וטוב יש לי טיול שנתי שבוע הבא ואני בדילמה אם ללכת או לא מצד אחד כאילו למה לא?? מצד שני אני לא רואה את עצמי הולכת בתוך איזה נחל או משיטה קייק ?? כאילו מי המפגר שתיכנן את המסלול?? לא שמת לב איזה חודש אנחנו?? זה לא שאנחנו במאי או יוני אנחנו באוקטובר אז למה ? אז כן כמו שאמרתי אני בדילמה אם לצאת או לא כי מצד אחד יש מסלולים מפגרים ומתישים סתם זה לא שאנחנו אשקרה מקשיבים למה שאומרים לנו או משהו... בדרך כלל באים בשביל האוטובוס כי יש צחוקים ובגלל שמתכננים לעשות כל מיני דברים בערב בין שזה לשתות ובין שזה סתם לעשות שטויות... בכל מקרה החברה הכי טובה שללי החליטה לא לצאת שזה מבאס כי מה אני אעשה שם בלעדיה, זה לא שאין לי עוד חברות יש לי ואני איתם והכל אבל היא הכי טובה את מה אני אעשה בלי הצחוקים והריכולים שלנו?? אני כנירא אצתרך לסבול את החפירות הרגילות של כולם וכמה רגעים של כיף ולקוות שיהיה בסדר ... אה ולעדכן אותה (את החברה) בכל רגע מה קורה כדי שלא תרגיש ששכחנו אותה...

ואולי ... רק אולי אשכרה יקרה משהו מעניין בטיול ואני אחרוז ואוכל לכתוב עליו ולהתלהב מהעובדה שקרה משהו מעניין בחיים שלי....

איך זה אפשרי שאני נימצאת באחת התקופות הטובות, לא בעצם הרגועות של חיי. לא בדיכאון ולא מחפש מאיפה לקפוץ ולהגיד שלום לעולם ומכל הארבע מאות ומשהו שירים שיש לי מתנגן דווקא אחד הדיכאוניים??? ולא, לא כל השירים שלי כאלה....