טוב הינה זה מתחיל ... אני פשוט מרגישה את זה בא.... אני כבר כולי צמרמורות מרוב כעס ועצבים.
אז כן יצא שבדיוק כמו ש"יחלתי" לעצמי מתחילה עוד אחת מ"התקופות האלה".
אני לא יוכלה ככה יותר כל העצבים והעייפות, התיסכול והיאוש... אני צריכה לברוח לאנשהו אבל אם רק היה לאן או למי ...
אני שונאת את הבצפר שלי אבל אני בטוחה שאני לא היחידה שאומרת את זה ועדיין אני שונאת אותו אני מרגישה כאילו אני חייה שם וכשאני לא שם אז אני עושה משהו שקשור אליו כמו שיעורים או ללמוד למבחן .... זה כאילו שאני שם גם כשאני לא שם ואני לא יודעת מה חעשות כדי לברוח מהתחושה הזאת. אני חושבת שאני מריכה לקחת חופש מהכל ומכולם ופשוט לעשות מה שטוב לי בין שזה לריב עם משהו ולצעוק ככה שכל העולם ישמע או סתם לשבת ולבכות לעצמי על כמה שהחיים שלי חרא... אבל אם רק היה לי זמן לזה. כולם אומרים שקשה בכיתה יא..... אבל באמת??? רק התחלתי את השנה ואני כבר מרגישה איך הכל מתחיל לקרוס עלי.
הכי קשה לי עכשיו זה עם איך שאני מרגישה , זה כאילו שמו לי פצצה בגוף והיא הולכת להתפוצץ כל רגע ואז אני באמת מרחמת על מי שיהיה לידי באותו רגע כי אני לא הולכת להתחשב שאיש ... אבל זה מה שקורה כשאתה כל הזמן שומר לעצמך ולא מוציא את זה החוצה אבל אם חושבים על זה מה האלטרנטיבה?? לשתף משהו ואז בלי שתשים לב הוא ישתמש בזה נגדך? אני כבר לא יודעת אבל אם יש למשהו פתרון מעניין אני אשמח ושמוע אותו ....
איך אני אלך לישון עכשיו?? בניגוד למה שקראתי אני מעדיפה לחשוב על שטויות מאשר ללכת לישון מלאת שנאה.. וכן אני אומרת שינאה ואני מתכוונת לזה כי הרגשה כזאת מגעילה כמו שאני מרגישה עכשיו לא הרגשתי כבר הרבה הרבה הרבה זמן..
ולחשוב שכמעט כל הכעס הזה הוא בגלל בנאדם אחד שבכלל לא מודע לזה ומרגיש שהוא לא קשור ולא אכפת לא בכלל ממה שהוא והגישה שלו עושה...
אני מקווה שהלילה שלכם יותר טוב משלי ...