גאווה ודעה
קדומה/ג'יין אוסטן
תקציר
הספר:
חמש
בנות נולדו לבני הזוג בנט, ולכולן קשה למצוא בעל – במיוחד לאליזבת היפה והפקחית,
הסובלת מנטייה מדאיגה לדחות הצעות נישואים. בעוד היא עוקבת אחר ההתאהבות הנרקמת
בין אחותה ג'יין לבין מר בינגלי, מתחיל חברו הטוב – מר דארסי – להתעניין בה עצמה.
דארסי העשיר והמושך בטוח שאין אישה שתסרב לו, אך בעיני אליזבת הוא הגבר האחרון עלי
אדמות שתסכים להינשא לו: הוא מתנשא, ביקורתי, וייתכן שאף חיבל בסיכויי אחותה
להינשא לבחיר לבה. מתוך עוינות וחשד הדדיים נוצר אחד הזוגות המקסימים ביותר
בתולדות הספרות. אליזבת ודארסי מנהלים דו-קרב קשוח ורומנטי בנשפים ובשיחות סלון,
בעיר ובכפר, מתחת לאפם של שכנים סקרנים, קצינים מפתים, אב עוקצני, אם היסטרית
ודודה אריסטוקרטית רוחשת מזימות.
❧
*המשך
הפוסט מכיל ספוילרים!*
"אמת
המקובלת על כולם היא שרווק בעל רכוש גדול מן הסתם חש מחסור ברעיה."
איזה משפט מקסים לפתוח איתו ספר, ואיזה ספר
מדהים זה. "גאווה ודעה קדומה" הוא אחד הספרים שאני יכולה להכליל ברשימת
הספרים האהובים עליי ביותר בלי להסס אפילו טיפה, ומבחינתי זה ספר חובה לכל חובבי
הספרות – נשים, גברים, אוהבי מתח ואקשן, אוהבי פנטזיה, וכמובן שאוהבי הספרים
הרומנטיים.
אוסטן מביאה לנו כקוראים הצצה לעולם שלה
ולתקופתה, ועושה זאת מתוך נקודת מבט ביקורתית וצינית שיוצרת הנאה בלתי פוסקת במהלך
הקריאה.
הספר עוקב בעיקר אחר מערכת היחסים בין אליזבת
בנט, נערת (אם "נערה" היא המילה הנכונה להשתמש בה) כפר ממעמד הביניים
המפגינה פיקחות ושנינות לבין ויליאם דארסי, איש המעמד הגבוה המרוחק והסנוב.
סיפור האהבה ביניהם די מסורתי, אפשר לומר, אבל
אני לא חושבת שאפשר להגיד שהוא לא מקורי, בהתחשב בעובדה שאינספור ספרים שנכתבו
אחריו ומספר בלתי נדלה של סרטים מבוססים עליו. אני מניחה שבתקופה בה הוא פורסם הוא
היה מקורי להפליא.
בכל מקרה – שני אדונים עשירים מגיעים לכפר ומיד
מתנפלים עליהם. ישר נוצרת מערכת יחסים אינטימית (ובכן, אינטימית כמו שהיא נחשבה
פעם) בין האחות של הדמות הראשית לחבר הטוב של הדמות הגברית החשובה. על רקע סיפור
אהבתם, אליזבת ודארסי מנהלים מה שבתקציר נקרא "דו-קרב", אבל אולי אפשר
לקרוא לזה מחול. הם חגים זה סביב זו אבל דואגים לא להתקרב יותר מדי ולא להפגין את
חיבתם. למען האמת שניהם פחות או יותר מתכחשים לקיומה. אליזבת, בעיקר.
וכמובן שצצות בעיות חמורות, כמו גבר נוסף שרוצה
להינשא לאליזבת, אחיות פזיזות וחסרות דעת, אם לחוצה שכל מענייניה הם למצוא חתן
לבנותיה במהירות האפשרית ואב שלא עושה יותר מדי כדי לעצור את הכול כי הוא נהנה
מההצגה.
וברור שסיפור האהבה לא ילך באופן חלק, עם
הופעתו של ויקהאם, שמסתבר אחרי שלמדנו לחבב אותו שהוא בעצם החלאה הנוראית רודפת
הבצע, שהכניס את אחותו של דארסי להיריון כדי לקבל כסף, שחב חובות לכולם ושברח עם
אחת מבנות בנט וכמעט גרם לשערורייה נוראית.
אבל למרות כל הצרות ולמרות כל ההפרעות, אליזבת
ודארסי מוצאים את דרכם זה לזו בסיפור יוצא דופן על יחסים בין בני אדם.
כתיבתה של אוסטן מוסיפה המון לספר, את זה לא
ניתן להכחיש. כל הדמויות שלה שונות זו מזו (אולי חוץ מאחיותיו של בינגלי שנותנות
את הרושם שהן זהות לחלוטין, למרות שאולי זה מה שהמחברת רצתה) וכולן עמוקות ומלאות
תכונות.
היא מציירת את העולם כמקום נלעג, אבל היא לא
צוחקת עליו יותר מדי. היא מתארת את הדעות הרווחות בקרב האוכלוסייה בתקופתה
כטיפשיות וחסרות היגיון, בלי לומר זאת מפורשות. אפשר להבין ממה שהיא כותבת ומאיך
שהיא כותבת שהיא התנגדה לדברים רבים בחייה.
גאווה ודעה קדומה הוא
ספר מצחיק, סוחף, מרתק ומעניין, ואף פעם לא אתנגד לקרוא בו שוב. אני ממליצה שגם
אתם תקראו אותו – גם אם כבר קראתם, ובמיוחד אם עוד לא עשיתם זאת.
(נ.ב. בהמלצה הזו אני מדברת על הספר בתרגומה של
עירית לינור.)
מידע נוסף על הספר:
שם במקור: Pride and Prejudice
שנת יציאה לאור: 1813 (בעברית, בתרגום שאני ממליצה עליו של עירית
לינור, בשנת 2008)
אורך: 390
עמודים בעברית (61 פרקים + אחרית דבר מעניינת ביותר פרי עטה של לינור)
מחיר: 89.00 ש"ח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: