| 7/2007
הייתי בהופעה של רד הוט צ'ילי פפרס!!
זה התחיל כשבאתי לאלעד בצהריים של יום רביעי. שמענו מוזיקה, ראינו סימפסונס, ספרנו את השעות עד ליציאה לשדה התעופה.
בתשע זה הגיע, לקחנו את הדברים וההורים שלו הסיעו אותנו לשדה, שם פגשנו את איתי, שותפנו לנסיעה, שבא עם חולצה של רד הוט.
עברנו את הבדיקות, הלכנו לשבת לאכול, ואז בא אלינו בחור צעיר (כי אנחנו
קשישים) ושאל אם אנחנו נוסעים להופעה, ואמרנו שכן, הוא הצטרף אלינו, מסתבר
שהוא נסע לגמרי לבד (כל הכבוד לו). עלינו למטוס , כבר מרגישים את זה קורה,
שרנו קופי שופ בקולי קולות, ואיתי הפיל על מישהו תיק וזה ממש הצחיק אותי  . בדרך ראינו את תחושה מוקדמת עם סנדרה בולוק, לא משהו בכלל.
נחתנו בחמש בבוקר, פאריז הגענו!! עמדנו בתורים הארוכים ואז ראינו מישהו על
כסא גלגלים עובר וקלטנו שזה אותו אחד שאיתי הפיל עליו את התיק והתביישנו
בעצמנו קשות. כבר שם התחלנו להבין מי נוסע להופעה ומי סתם ישראלי .
פגשנו את רון הנציג של אונטור, והתגבשנו לגוש. שם ראינו לראשונה את מי שעתידים לבלות איתנו את רוב הטיול - נעמה וניר.
חיכינו בחוץ למיניבוסים שהיו אמורים לבוא ובינתיים כרגיל אכלתי שוקולד - באצ'ו ,אחד הטעימים והצעתי לאנשים גם.
הגנו למלון
ומסתבר שצ'ק אין אפשר לעשות רק בשתיים בצהריים והשעה הייתה שש בבוקר.
הלכנו אני ,איתי ואלעד וחיפשנו מה לעשות עד אז, פגשנו את נעמה וניר
והחלטנו לקחת את הטור בס שעובר במקומות החשובים ולטייל. אז היינו בכל מקום
אפשרי: מונמארט בולברד,לובר,שאנז אליזה ולסיום הלכנו סביב שער הניצחון כי
לא מצאנו את התחנת אוטובוס. גם כשמצאנו האוטובוס לא בא, איתי כבר היה
שפוך, היינו רעבים כמו לא יודעת מה וכאבו לנו הרגליים עד מאוד. הלכנו קצת
והאוטובוס בא, הלכנו למלון , איתי נרדם עם הבגדים עליו, ואני ,אלעד,ניר
ונעמה הלכנו למסעדה סינית שהייתה מטר מהמלון, היה טעים, וזה היה אחלה
רענון.
הלכנו לישון
התעוררתי בסביבות עשר בלילה, אלעד
ישן, ניר נעמה ואיתי היו בחוץ, טיילו, התקשרו אלי כדי לקבוע איתי להארד
רוק קפה. התלבשתי התארגנתי והלכתי לי לבדי להארד רוק. בדרך התחיל לרדת גשם
חזק, קניתי מטריה בשש יורו  .
הגעתי לפניהם להארד רוק, אז הסתובבתי שם, הכל היה ממש יקר. כשהם הגיעו
הזמנו שולחן וקיבלנו מן פלאפון כזה שרועד אם התפנה לנו שולחן חח, פלאי
הטכנולוגיה..במקום שאיזה פקיד זוטר בשם יששכר יעמוד בכניסה ויצעק בקולו
המתחלף " אתם שם..אהה התפנה לכם שולחחחן". התישבנו בול מתחת למפוחית של
בוב דילן, הרגשנו מיוחסים. הזמנתי המבורגר ענקי! והזמנו נאצ'וס לכולם,
וזאת הייתה מנה מהגהנום, כ"כ שבאנו מהמנות שלנו שהכרחנו את עצמנו לאכול
מהנאצ'וס האלה..רק כדי לא להרגיש אשמה על הכסף (מאוד מאוד יקר שם).
אגב בצד השני של השולחן, בקיר למעלה, הייתה גיטרה חתומה ע"י הפפרס.
חזרנו באחת בלילה
הלכנו לישון ישר, כי למחרת ההופעה! , אני ואלעד התעוררנו בשש וחצי,
התארגנו מהר , לקחנו מצלמות, חגורת כסף, את הכרטיסים להופעה! לא קלטנו!
אנחנו הולכים לראות את הצ'יליס היום בערב!.
אכלנו ארוחת בוקר חטופה במלון, כולם עדיין ישנו, הם התכוונו לנסוע לאצטדיון רק בשתיים בצהריים, אנחנו לא לקחנו סיכון.
האצטדיון היה בצד השני של העיר, היינו צריכים לקחת מטרו, להחליף כמה פעמים, הייתה הליכה, אבל יחסית לא הסתבכנו.
הגענו לאצטדיון
ולהפתעתנו היו שם כבר כמה עשרות אנשים, אמרנו שאם להיות ישראלים זה עכשיו
או לעולם לא, ודחפנו את נשמתנו לקדמת התור, חיכינו שעה וחצי, ואז פתחו את
השערים, אה , אל תטעו , פתחו את השערים להכנס לעמוד בתורות חח, האצטדיון
עדיין סגור.
עמדנו די בתחילת התור המאוד ארוך, גם נתנו לנו צמידים
צהובים שרשום עליהם "RED HOT CHILI PEPPERS" , ויותר מאוחר הבנו שהצמידים
האלה נתנו לנו כניסה לריבוע שליד הבמה, שנותן אפשרות להיות בשורות
הראשונות.
חיכינו שם משהו כמו 3 וחצי שעות (וואי וואי) , אתם לא
יודעים איזה משחקים מפגרים התחלנו לשחק מרוב שעמום, סתם דוגמא : למצוא את
כל הצבעים בישרים של רד הוט, למשל אני נתתי את הצבע ירוק, ואלעד היה צריך
למצוא את Green Heaven , וכך הלאה...נתקענו בצהוב נראה לי, יש , נכון?
בארבע וחצי אחה"צ , פתחו את השערים, רצתי כמו שבחיים לא רצתי. הגעתי ליד
אלעד באצטדיון , שהיה ענקי! , והוא עמד ליד פלי, ואני אמרתי שאני עומדת רק
ליד ג'ון, לקח לי דקה להבין שאני חייבת לעבור, רצתי לצד של ג'ון, הייתי רק
שורה שלישית נוטה לרביעית, ומלפני עמדו 3 אנשים ממש גבוהים. הייתה אחת
בריטית , בלונדינית גבוהה, מאופרת בכל חלק מפניה, עם בניית ציפורניים
שבארץ לא רואים והיא באה עם כפכפי אצבע המדמואזל! , ועם תיק מזהב ענקי כזה
שהיה תקוע לי בצלעות, חשבתי שזה הסוף ושאני הולכת להפסיד את ההופעה.
היה מלפניה מקום פנוי, והיא שמה בו את התיק שלה, אז ביקשתי ממנה לעמוד
שם, כי אני גם ככה לא אסתיר לה, היא גבוהה, היא אמרה לי "NO WAY" במבטא
בריטי מאיים. שתקתי ודמעות התחילו לעמוד בעיני, לא ראיתי כלום מהבמה!
ואז, בדרך נס, אחד שהיה מלפני פשוט הלך משם, לא יודעת, והמקום התפנה,
קפצתי עליו, ואיכשהו גם עקפתי את הפרינססה, והגעתי לשורה שניה וזה שעמד
מלפני היה נמוך! ראיתי את כל הבמה והכי חשוב, הצד של ג'ון היה פנוי. ג'ט
עלו על הבמה, ואז הרגשתי מה זה כש20 אלף אנשים דוחפים אותך במטרה לרמוס
אותך, אבל הייתי חזקה ונשארתי שורה שניה. הסולן של ג'ט....מיוחד בוא נגדיר
אותו ככה. כשהם ירדו מהבמה כולם סערו וגעשו, היו כאלו שניפחו קונדומים
והעבירו אותם באוויר כמו כדורים, והשומרים סירבו לגעת בזה חח. פתאום ג'וש
קלינגהופר עלה לבמה כדי לכוון כמה דברים! איזה מלך הבחור, הוא קצת דומה
למייקל פיט. הוא ירד מהבמה, היו שם עובדי במה וכאלה. אחרי 10 דקות שמענו
נגינת תופים , ישר זיהינו שזה צ'אד, הוא היה שם מאחורה עשה סאונד צ'ק, כל
הקהל הריע לו, זה היה מטורף, והוא חמוד חייך אלינו, אני לא הבנתי עד כמה
התרגשתי, ראיתי את צ'אד! במציאות!
ואז עלו דירטי פריטי ת'ינגס שהיו יותר טובים מג'ט, אבל כ"כ רציתי שהם ירדו כדי שרד הוט יעלו. ואז הם סיימו להופיע.
וטונות של עובדי במה עלו בבת אחת עם מזוודות וציוד, נחשפו לנגד עיננו
התופים המלכותיים עם הסמל של רד הוט, הקהל היה באטרף, זה עוד שניה קורה.
חיכינו עוד 20 דקות. ואז משום מקום, בבת אחת ג'ון צ'אד ופלי עלו לבמה!!!
כולם השתגעו, ג'ון צחק, צ'אד היה באטרף ופלי בלי חולצה. הם התחילו לנגן
ג'אם מטורף http://www.youtube.com/watch?v=z9MrP57Ld3A
, ואני הייתי עם חיוך ענקי על הפרצוף, האושר בשיאו, אי אפשר לתאר כמה ג'ון
מחובר לגיטרה שלו, זה מדהים. הם התחילו לנגן את האינטרו של קאנט סטופ ואז
אנתוני עלה לבמה עם גלימה מוזרה ביותר! הקהל שאג רטט ועשה גלים.
ההרכב המלא של רד הוט פלוס ג'וש היה לנגד עיני, קולדנט גט בטר אה? בסקארטישו אני חושבת שבכיתי, אבל אני לא זוכרת.
בדיס ולוט גלוב ג'וש וג'ון השתגעו שניהם ואני ממש שמחתי. ג'ון שר את אס או אס של אבבא, וזה היה כ"כ מרגש.
הנה : http://www.youtube.com/watch?v=LfZlkmYsRMQ .
הם עשו את קליפורניקיישן וזה היה מטורף, הג'אם לפני http://www.youtube.com/watch?v=u0vB7b1JtGs , הסולואים, ג'ון ופלי שפכו את עצמם על הבמה.
אני עשיתי בכל שיר הסברים עם הידיים, למשל בשיז אונלי 18 , עשיתי תנועה
של מישהו צוחק עם הידיים (דה בוק אוף לוב וויל לונג בי לאופינג...).
רדימייד היה נהדר! דונט פורגט היה אחד ההיילייטים, הקולות רקע של ג'ון,
המילים הכ"כ חזקות שברגע שאתה שומע אותן בלייב הן הופכות לעוד יותר חזקות.
כשהם ירדו לא יכלתי להאמין למה שהרגע ראיתי, ג'ון וצ'אד נתנו הכי הרבה לפי דעתי מעצמם.
כשיצאנו מהאצטדיון הסתבר שאלעד איבד את הארנק שלו, אז חזרנו, ובהתחלה לא
נתנו לנו להכנס כי כבר סגרו את המקום והתחילו לנקות, אבל בסוף הסכימו.
ניצלתי את ההזדמנות כדי לדבר עם הצלם שצילם את ההופעה והוא סיפר לי איך
הוא הגיע לעבוד בזה, ביקשתי מכמה עובדים שם למפרטים או למזכרות מסויימות
,עד שאחד מהם אמר לי שהוא ילך לחפש והוא כבר יחזור, חשבתי שהוא לא יחזור,
אבל אחרי 5 דקות הוא חזר עם בקבוק מים מהחדר הלבשה שלהם, אני חושבת שזה של
פלי...לא יודעת למה...עכשיו יש לי מזכרת!
אחרי שיצאנו סופית מהאצטדיון
גילינו שפספסנו את האוטובוס למלון, אז לקחנו מטרו, ירדנו בתחנה שבה צריך
להחליף רכבת ובדיוק אז נגמרו הרכבות, עלינו למעלה, לקחת את הנייט בס, אבל
גם הוא בדיוק נגמר, ניסינו לתפוס מונית ולא הצלחנו, אז הלכנו לאכול סטייק.
ואז תפסנו מונית והגענו בשתיים וחצי למלון, ואף אחד לא היה בקבלה לפתוח
לנו! אחרי רבע שעה עבר שם מישהו ופתח לנו את הדלת וגם אז בדיוק ראינו שיש
שם אינטרקום . הלכנו לישון שבוזים.
הייתי מספרת לכם על המשך הטיול אבל כבר כתבתי מספיק בשביל לשעמם אותכם לשנה שלמה.
הפלייליסט
01 Intro
02 Can't Stop
03 Dani California *
04 Scar Tissue
05 Havana Affair
06 Readymade*
07 Flea Bass
08 Throw Away Your Television
09 John: SOS
10 Snow *
11 This Velvet Glove *
12 Emit Remmus *
13 So Much I *
14 She's Only 18 *
15 bass intro
16 Don't Forget Me
17 Cali intro
18 Californication
19 Sunny (Flea solo)
20 By the Way
[22:49]
21 Chad drum solo
22 John: Take it as it Comes (The Doors)
23 C'mon Girl *
24 Power of Equality
תמונות מההופעה
האצטדיון, הייתי שורה שניה, מול ג'ון.
עמדתי ליד הבלונדיני עם המשקפיים.
מצאתי תמונה שאני נמצאת בה, כן אני יודעת שזה מאחורי נראה מפחיד ביותר, אבל גם אני יצאתי די מפחידה פה חחח
ג'ון פרושיאנטה, עמדתי ממש מולו וגם העברתי לו מכתב בסוף ההופעה.
תראו כמה, ואיזה יופי זה מלמעלה. שורה שניה מכל ההמונים..קולטים? כי אני לא כ"כ
ג'וש קלינגהופר נכנס לזה, הוא מוזיקאי כ"כ טוב.
ג'ון מוציא מעצמו 1000 אחוז על הבמה. גאון
רק תראו. לא אני צילמתי אגב את התמונות.
המאבטח גנב את ההצגה.
הבת של פלי לוקחת תמונות.
תמונה מדהימה לפי דעתי.
ומהטיול בפאריז:
במטוס
אני ואיתי בחוסר פוקוס רציני
פאריז,היר איי אמ
חנות שהייתה ברחוב של המלון שלי
ברחובות פאריז
האזכור היחיד להופעה שמצאנו.
אכלתי את זה בהארד רוק קפה, וזה היה טעים כ"כ.
עוד תמונות בהמשך....[:
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: