אתה דואג לריקי כהן, שלה ולבעלה יש משכורות ממוצעות והם טסים לחו"ל פעם בשנתיים.
אתה יודע למי אני דואגת?
אני דואגת לילדה בת 14 שאין לה כסף לכרטיס אוטובוס.
היא אוכלת שקית פופקורן מסכנה במקום שלוש ארוחות כי זה עלה 4 שקלים במכולת ואין לה יותר.
היא הולכת להישאר כיתה כי אין לה כסף לעשות איבחון.
היא מתוסכלת כי כל הציונים שלה מתחת ל40, היא צורחת על כולם ובוכה מתסכול,
חד משמעית היא לא יציבה נפשית וגם לפסיכולוג או איבחון פסיכולוגי אין לה כסף.
היא לא יכולה לצאת מזה, לא תהיה לה תעודת בגרות, היא לא תמצא עבודה עם משכורת נורמלית, ותחזור לגור באותה שכונה עלובה, בלי אוכל ובלי רצון לחיות.
היא רוצה לקבור את עצמה מתחת לאיזה סלע, ולמות.
ואתה יודע מה יפה?
שזה לא היפוטתי. אני לא המצאתי כלום. היא בחורה לגמרי אמיתית.
מדינת ישראל בזבל.
לא אכפת לי מה כולכם אומרים, ציונים, מדינת היהודים, כל מיני שטויות,
לא מעניין אותי מלחמות, לא מעניין אותי שום דבר כזה.
נמאס לי לחיות על חשבון אחרים
ואין לי מה לעשות בנידון, כי אני לא יכולה לחשוף אותה
אני לא יכולה לכתוב בפייסבוק כי יש לי אמא חולת נורמליות שאם היא תדע שיש לי חברה ענייה, היא לא תתן לי לדבר איתה יותר.
והיא חשובה לי.
לי יש תקווה. תהיה לי תעודת בגרות טובה, תארים מהאוניברסיטה, כסף לבית, עתיד מובטח, ומה יהיה איתה?
לה אין תקווה. ואין לי מה להגיד כדי לעודד אותה.
אז יאיר היקר,
אתה יודע מה עושה שר אוצר עם אחריות?
דואג לאזרחים שלו.
יכול להיות פה סוציאליזם.
פשוט נוח לך להמשיך להיות אח של בנט ולתת תקציבים מיותרים להתנחלויות, לדחות עוד ועוד את השוויון בנטל שלך, לא קיימת שום דבר שהבטחת, ואני תמיד ידעתי שאתה שקרן.
שלך,
אזרחית עצבנית עם שיקול דעת,
שאין לה עדיין זכות הצבעה
כינוי:
caelum
בבלוג זה
בכל הבלוגים
