באותה התקופה הבעיות שלי פרצו החוצה, לא דיברתי עם אף אחד, לא חייכתי אף פעם,
והנה פתאום בא משהו להציל אותי,
קבוצה של אנשים בפייסבוק (רשת חברתית מאוד חשופה, שאפשר דיי בקלות לעלות על מי פדופיל ומי אמיתי) דרך מישהי שהכרתי במציאות, פתאום כולם שם דומים לי, כמוני
לא פגשתי אנשים דומים לי קודם, כמעט ולא.
הייתי מתוסכלת ומאוהבת בבחורה (הזומבי) ומבולבלת והכי משוגעת שהרגשתי בחיים ודחויה ולא היה לי אפילו חבר אחד
זה התחיל טוב
הם היו נורמלים
ואז
התחילו להגיע אנשים חדשים לקבוצה, משוגעים כמוני שגרמו לי להרגיש קצת יותר נורמלית, דיברתי איתם המון,
היום אני לא בקשר כמעט עם אף אחד מהם.
רק עם אחת נשארתי בקשר.
נחשו מי.
כן, גם אני מתבגרת מפגרת שמצאה אהבה באינטרנט,
אבל תחשבו על זה - אני ידעתי בוודאות שהיא אמיתית, פגשתי אותה ודיברתי איתה בטלפון לפני שכל זה קרה.
בכל מקרה, להתאהב עם מישהו באינטרנט זה מפחיד.
זה יכול להיות לא אמיתי, זה יכול להיות אשליה.
רוב האהבות שלי היו אהבות אינטרנט. גם אנשים שהכרתי במציאות, שראיתי כל יום או כל שבוע, וכשדיברתי איתם בפייסבוק או באימייל פתאום הכל היה שונה.
מה שמשנה, זה מבחן המציאות.
מה שאתם מרגישים כשאתם מתראים איתו.
איך שאתם מתנהגים.
אני כבר לא מדברת איתה בפייסבוק, גם לא עם הזומבי או עם כל אחת שהתאהבתי בה באינטרנט,
כי השתניתי.
זה פשוט תלוי בבנאדם - באופי שלו, ביכולת השיפוט שלו וברמת הזהירות שלו.
אני משתדלת לא להכיר יותר אנשים באינטרנט.
כמו שכבר אמרתי, השתניתי.
אני כבר יודעת להתבטא הרבה יותר טוב, אני מרחיקה את עצמי מאנשים הרבה פחות.
כל החיים הייתי בנויה על חברים מהאינטרנט.
אני מקווה שעכשיו זה יעבור.
חברים במציאות זה הרבה יותר פשוט, והרבה פחות מדכא.
כינוי:
caelum
בבלוג זה
בכל הבלוגים
