WE'RE ALL MAD HERE |
| 4/2016
כשכואב לאמא זה מרגיש כאילו מה שקרה לאמא הוא עונש על מה שהיא עשתה לי. כאילו הכאב התמידי שלה בא להחזיר לה על הכאב התמידי שאני מרגישה בגללה. כאילו הכאב שהיא גרמה לי להרגיש, על כל הסקאלה שלו, מקנאה ועד צער, נאגר ונפל עליה כמו משקולת גדולה מדי. מכאב של לילות בודדים גדושים בשנאה עצמית וקנאה, כאב של פחד וחוסר אונים, כאב של תסכול וחוסר הבנה, כאב של כליאה נפשית ופיזית, כאילו כל אלה התאספו והתרכזו בה. ולמרות שאף פעם לא סלחתי לה על דברים שהשאירו בי צלקת גדולה מדי, אף פעם לא הייתה בי שום תקווה שהיא תבין מה אני מרגישה. עם כל הכאב שהיא גרמה לי להרגיש, כלום לא משתווה לכאב שאני מרגישה כשאני רואה אותה בוכה מכאבים. זה מרגיש כאילו כל הכאב שהיא מרגישה עף אליי ב200 קמש ופוגע לי ישר בלב. איזה מין קארמה זאת.
| |
|