החיים חרא. אילו רק יכולתי להחזיר את הזמן הייתי משנה כ"כ הרבה דברים. אני מבינה עד כמה שהאישיות שלי חרא. אני אגואיסטית. לא שאני ממש אגואיסטית אלא פשוט לא אכפת לי מאף אחד ומכלום. אפילו אם כן אכפת לי אני לא מסוגלת להראות את זה. את האמת.. בשנה האחרונה אני השתנתי, ממש הישתנתי. פעם לא יכולתי בלי חברים או אפילו חברה שלי ומה עכשיו? עכשיו ממש קל לי לשים זין על כולם ולהיות לבד. לא אכפת לי ממש אם אני יהיה לבד או אם חברים. מה אני יעשה. איפה. מי. מתי. איך. מה. למה. מכל זה לא אכפת לי, אני עצמי לא מאמינה עד כמה אני לא אכפתית. ניראלי אפילו מעצמי לא אכפת לי כבר. לפני שנה הייתי חופרת לכל אחד. היה לי אכפת מה חושבים עלי, מי חושב, למה חושבים. עכשיו? ומה עכשיו?! כן.. אכפת לי מה חושבים עלי אבל עכשיו זה פחות חשוב לי אולי זה אפילו יותר פוגע עכשיו. ואני עוד בשוק כל פעם מחדש איך בנים מתחילים איתי. איך?! איך אפשר לחבב אותי?!?! מה הם מוצאים בי אם האישיות שלי חרא. אולי ביגלל זה כולם ניפגעים ממני. אז עדיף כבר ביכלל לא לדבר עם אפאחד. כי כולם ניפגעים ממני. אני משקרת כמעט לכל אחד. זה מתחיל ממשו קטן ואז השקר פשוט ניהיה יותר גדול וממשיך ליגדול. כל פעם אני שואלת אנשים מה הם מוצאים בי?! הם אומרים לי דברים טובים. רק דברים טובים. ומה עם הרעים? אני מחכה להם. שמישהו יגיד לי כשאני שואלת אותו את השאלה הזאתי לפחות משהו רע! אני מחכה לזה כי אני יודעת שיש הרבה יותר דברים רעים בי. אבל למה האנשים לא רואים את זה? אני לא מצפה ממישהו שהיתעצבן עלי או כועס או לא בקשר טוב איתי שיגיד משו רע, זה ברור. ממישהו שאני בקשר טוב איתו.
החיים חרא! כי לא שווה לחיות. בכללי.. לא רק לי, אלא לכולם. מזה משנה אם ברגע שאתה מצליח בחיים תמיד יש את הפחד הזה של אם פיתאום בבת אחת הכל יעלם אני יפול למטה. אם אני למטה כבר אז אני יכולה רק לעלות אבל אם אני יעלה אז אני יכולה רק ליפול. ככה זה. אז פשוט עדיף כבר להישאר למטה. מה אני צריכה את כל הסיבוכים האלה? אם אני נישארת למטה.. אז מה הטעם לחיות? עדיף כבר פשוט למות וזהו. זה מה שאני חושבת לפחות. כל פעם כשאני חושבת על מוות רק דבר אחד מחזיק אותי.. המחשבה שאני לא אחיה יותר ואם למות אז לפחות טיפה מאושרת. הייתי קרובה לזה. שתיתי כדורים כשהייתי לבד. אבל באמצע אבא שלי הגיעה הביתה. אז הפסקתי.
עכשיו עוד רבע שעה 1 ואני עדיין מנסה לילמוד למיבחן מחר. >< אין לי כבר כוח. אני הולכת לישון. יהיה מה שיהיה במיבחן.
לילה טוב.. מקווה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
