ד"ר לאוניד היקר מבי"ח 10.
אני אפילו לא יודעת איפה להתחיל. ברגע שאני דורכת בבי"ח 10 אני כבר מרגישה חנוקה, עצבנית וכועסת. רק עצם הנוכחות במקום הדוחה הזה עושה לי רע. כשאני ניכנסת לחדר המתנה ורואה את כל הפרצופים המוכרים-מדיי של החיילים שמשרתים שם, יש לי צמרמורת. אני מרגישה כ"כ רע למרות שאין שום טיפול פיזי שאני הולכת לקבל. כביכול אין שום סיבה שאני ארגיש כ"כ רע פיזית רק מלהיכנס אלייך למשרד. (דפיקות לב, כאב ראש, בחילה ועצבנות נוראית). לא קרה עדיין שביקרתי אצלך במרפאה וקיבלתי טיפול רפואי/יחס ותמיכה/תשובה לבעיות שלי.
והנה אני מנסה את הכי טוב שלי - אני מנסה לצמצם את המפגשים בינינו ומכינה רשימה של דברים שאני צריכה לבקש ממך. אסמכתא תקציבית, פטור שמירות זמני, טופס 102 מעודכן, כמה ימי מנוחה. אני מביאה את כל הטפסים מכל הרופאים המומחים שביקרתי אצלם, את כל הסיכומי פגישות איתם ואיתך וכל הדברים שאמרו לי להדפיס מהמחשב.
וברור, איך לא, אתה מתנער מכל אחריות שיש לך כלפיי. אני שבוע חיכיתי לתור הזה לא בשביל שתגיד לי שאתה לא אחראי על זה ותאמר למישהו אחר לקבוע לי תור לשבוע הבא. היחס שלך הוא אנטיפטי. נימאס לי מהשקרים האלה 'אני לא יכול לעשות עם זה כלום' נמאס לי מזה שאני אמורה לשכנע אותך שאני חולה, שאני לא מרגישה טוב שאני צריכה טיפול.
איך אתה יכול לקרוא לעצמך רופא? אתה חתיכת אנטיפט, חסר אחריות אדיש ואתה ועושה לי בחילה.
אתה הרופא הכי גרוע שאי פעם הלכתי אליו. אתה לא תומך ואתה לא מתחשב וואלה אפילו טיפול רפואי אתה לא מביא. מה אתה לא מבין, אנשים באים אלייך חולים אחריי שהם קובעים תור שבוע מראש לא בשביל שתגיד להם 'אין לי מה לעשות עם זה'.
"אני לא יכול לעשות עם זה כלום. לכי אליה היא תביא לך ימי מנוחה, לא אני."
"אתה הבאת לי פעם שעברה. אני מתחילה את הטיפול הזה עכשיו, והתור אליה רק שבוע הבא. למה אתה לא יכול להביא לי?"
"אני לפעמים עוזר לחיילים שלי, זה נראה לי אז לנכון להביא לך. עכשיו אני לא יכול עד שהיא לא תסכים לך, ולא נראלי שהיא תסכים לך"
זה נראה לך לנכון להביא לי 7 ימי ג במקום 30 שרשם לי ר ו פ א (אמיתי! לעומתך) מ ו מ ח ה שמבין מה הוא עושה, שיודע במה אני חולה, שיודע מה התופעות לוואי!!!!!! 4 ימים מתוך שבע שבהם אני לא יכולה לצאת מהמיטה בגלל כאבים עזים!!! אני לא יכולה להתהפך במיטה מבלי לגנוח מכאבים!!!!! אני לא יכולה לזוז! מורחת על עצמי שמן זית! לא יכולה ללכת
ולמה שוב
שוב אני מחזיקה את הדמעות למרות שאני מתה לבכות אני כבר לא יכולה אני ככ מיואשת
באלי לחתוך את עצמי, לשבור יד, רק בשביל שסוףסוף מישהו יכניס לראש הקטנטן שלו שיש אנשים שצריך לטפל בהם
שבעיות רפואיות לא נעלמות הן רק מחמירות
אז, מה אני יכולה להגיד לך, "דר" לאוניד, אני שונאת אותך. תתפטר.
אתה המקור לסבל הפסיכולוגי והנפשי שלי. אתה אבן בלב שלי שלא יורדת.
Akio Jissoji - Mandala, 1971
אתמול בכיתי
אני רוצה להיות איתך לבד בעולם הזה מצידי אפילו בחור שחור בלי כלום העיקר שאני איתך
ואני רוצה שתקבל אותי ככה שתבין
שתבין אותי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ביץ' איימ פאבילאס