יושבת ברכבת לת"א, מזיזה את הרגל way too anxious . איך אומרים? פרפרים ?
כהצהרה דיפלומטית פמיניסטית שמתי סווטשרט אפור וג'ינס עם מגף בסגנון צבאי ולא התאפרתי- ככה אני יוצאת לדייט ראשון. 'הדייט הזה זה ממש לא ביג דיל וזה למה התלבשתי כאילו אני יוצאת לשבת בשכונה'. הוא פגש אותי בתחנה בחולצה קצרה של אמברקומבי עם צווארון ונעליים תואמות. 'אגב אני חייב לך את זה מהפגישה הקודמת שלנו' הוא אמר כשהתקרב לתת לי נשיקה, 'כן ממש לא נראה לי' אני צוחקת לו בפנים. (מה שעלה לי בראש:'בואי נשבור את הקרח ונתנשק כבר עכשיו') יושבים באוטו 'מה באלך לעשות? לאן באלך ללכת?' שזה משפט ששמעתי אותו בערך אינסוף פעם באותו ערב, 'לאדעת. מה אפשר לעשות בתל אביב?' בסופ ישבנו במקס ברנר כמו זוג גייז , לקחנו קינוח פלצני והוא הזמין אספרסו כפול ארוך וכוס מים עם הרבה לימון, והתבאס שהגיע אספרסו כפול קצר ולא ארוך כמו שהוא ביקש. סיפרתי לו שאני עובדת במסעדה איטלקית והוא שאל אם אנחנו מוכרים גספצ'ו, כן, יופי אני אוהב. (כל הדייט אני מבפנים נקרעת מצחוק על הקטעים האלה)
אני לא מבינה עדיין אם הוא בישן ומנסה לשדר אדישות או שהוא באמת כזה יבש ?
עברנו לפאב שישבנו בו לפניי שבועיים עם חברים, הוא הזמין בירה ואני ניסיתי להיות נשית ולקחתי איזה קוקטייל, שבסוף שפכתי עליו בטעות. ואז לקחתי בירה כרגיל. רוב הזמן זיהינו את השירים שהתנגנו בפלייליסט, הראנו ידע נרחב והוא שר בקול רם. לפי מה שהבנתי הוא וחברים שלו הקימו איזו להקה והוא היה שר. לא שהוא שר כזה מדהים אבל זה עדיין מדליק כן, להרגיש חופשי לשיר בקולי קולות על הבר, ראוי להתייחסות.. הוא הביע בוז לעובדה שהשמיעו כל כך הרבה רד הוט (=הלהקה הכי טובה אבר) ואני במקביל בלב מדקלמת את המילים של כל השירים, גם הפחות מוכרים שלהם.
בשירותים של הפאב היה כתוב 'בעולם שבו יאיר לפיד הוא שר האוצר ג'ופרי צריך לנצח' הוא צחק, יופי רואה משחקי הכס.
יכול להיות שלא ראן עלינו יותר מדיי את העובדה שאנחנו בדייט כי איזה בחור הרגיש בנוח להתחיל איתי מולו. כן! להתחיל איתי! כשאני באמצע דייט! מה! הוא בא ונתן לי חיבוק, אמר 'היה נחמד לראות אותך!' והכניס לי ליד פתק שבו 'היי את ממש חמודה, קוראים לי ככה וככה' בזווית העין קלטתי מספר טלפון ומיד קימטתי וזרקתי מאחוריי הבר, מרימה את הראש ומבינה שהדייט שלי קלט הכל 'אתה יודע מה מזמן לא עשיתי? מדיטציה. בוא ניקח נשימה עמוקהה' כשתבכלס אני במקומו באמת הייתי קמה ומביאה בו נגחה. ניסיתי לשנות את האווירה ונעניתי ל'אתגר' שלו להתחיל עם הברמנית. התרחקתי קצת והלכתי לדבר איתה. כעבור שתיי דקות חזרתי לשבת, והיא בחיוך כובש התחילה להרים איתנו שוטים של ויסקי. ('מה אמרת לה??? נו באמת מה אמרת..?')
אחריי חמש שעות שבהן כל פעם שהוא היה מתקרב אליי הייתי מתרחקת קצת הרגשתי בנוח להתיישב יותר קרוב. ביקשנו חשבון והלכנו לשבת קצת באוטו, שם הוא נשבר כבר 'טוב אם את רוצה תתקרבי את' הוא נשען אחורה. אני מסתכלת עליו ולא יכולה שלא לחייך, אני פשוט דלוקה עליו. והמתח המיני באמת היה כבר קצת קשה מנשוא. התקרבתי. קירבתי אליו את השפתיים וליטפתי לו את הפנים בקיצור טיזרית, העיקר לא לתת לו נשיקה
ברור שהמתח המיני עולה ואני כבר שומעת את הנשימות שלו 'אף אחת בחיים לא עשתה לי ככה, לא נתנה לי לנשק אותה' אף אחת בחיים לא עשתה לך ככה? אם תיהיה איתי במיטה ואי ואי.
הבעיה בכל הבחורים הצעירים האלה היא שהם לא תמיד יודעים להעריך את החשמל באוויר, את המתח המיני ואת הקירבה הפיזית, (לא בהכרח מינית) גם בלי נשיקה. אני לא מבינה למה כולם ממהרים, לאן הם ממהרים.. (מצד שני אחריי שבועיים בבונקר אולי גמאני הייתי מלאת התלהבות להתקדם הלאה). התמזמזנו קצת באוטו (נו מה זה המבטים האלה, זה באמת היה קצת! חוץ מזה אני לא מסוגלת להגיד לא לחיוך כזה) אמרתי שאולי עדיף שאני לא אתפוס רכבת בשעה כזו והוא שאל אם אני רוצה לנסוע אליו. ('רוצה להכיר את אמא שלי?' 'אני אזרום' כן!!) מתה מסקרנות לראות איפה הוא גר עניתי בחיוב ונסענו היישר לתוך בדיקת ינשוף שלמרבה ההפתעה של שנינו הוא עבר בהצלחה. ממש דייט מלא אקשן.
אמרתי לו מראש שאם נלך לישון אני מעדיפה לא לישון באותה מיטה אבל
טוב
כאילו לא הספיק לו מהאוטו ביצים כחולות.
אם הייתי הוא הייתי מסכמת את הדייט הזה כאסון, דייט מהגהינום. בואו נבחון את העובדות
-הייתי קנס. הוא שילם עליי בפאב ובמקסברנר וזה כבר באמת מוגזם. (למרות שאני מרשה לעצמי את מה שאני יכולה לשלם עליו, ולאור העובדה שאני עובדת זה באמת הרבה)
-שפכתי עליו ועל הטלפון שלו קוקטייל
-איזה בחור התחיל איתי מולו (שאם יש משהו שמוריד מהגבריות אז אממ זהזה)
-בכללי הוא יצא מנקודת הנחה שאני לסבית כי נעצתי מבטים בברמנית היפה שלנו (ותכלס יכול להיות שגם התחלתי איתה קצת)
-הוא כמעט איבד רישיון (בדיקת ינשוף שלוש שעות אחריי שיצאנו מהפאב)
-הוא היה צריך לקום בחמש בבוקר כדיי להסיע אותי לרכבת
-לא נתתי לו ומכל העסק הזה הוא יצא עם כאב ביצים רציני.
ברכבת דפקתי חרופ מטורף וכשהתעוררתי בבנימינה, מעוכה יותר מסנדוויץ' של ילד בכיתה ה' שמשאיר אותו שם כל השבוע עד שאמא מנקה את התיק, הבנתי שאיזה בחור מדבר איתי 'איזו יפייפיה את. רוצה ללכת לסרט? לקפה? אני אקח אותך עד הבית על הגב. אפשר את המספר שלך?' (מה שנמשך עשרים דקות איומות. לא אחי. אם אני עוצמת את העיינים אני כנראה לא בקטע).
בבית שלחתי סמס 'סופסופ בית' והוא כעבור כמה שעות 'עבר הכאב!'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ביץ' איימ פאבילאס
