נכון יש את הקטע הזה של התודעה שלכם
שהיא פשוט מוחקת את מה שקשה לכם להיזכר בו?
כמו הפעם ההיא שהתגלגלתי במדרגות מול כל הילדים מהשכבה שלי, שישבו בשורה באולם ספורט ממש מול המדרגות. הסיטואציה הזו פשוט נמחקה לי מהזיכרון כלא הייתה.
או הפעם ההיא שהאמא של החבר נכנסה אליו לחדר בלי לדפוק בדיוק כשהיינו באמצע אקט. איך הייתי מסוגלת לצאת מהחדר שלו באותו יום אם לא הייתי שוכחת מזה?
או הפעם ההיא, שדפקתי את הדלת של האמבולנס באוטו של מישהי כל כך חזק שזה השאיר וואחד סימן, והיה לי לא נעים מהנהג ומהבחורה ומהמתנדב השני ובכל זאת המשכתי להגיש משמרות ולהתנדב. כי זה התחיל להתפוגג לי מהזיכרון. כי ניהיה לי קשה להיזכר בזה.
כל פעם שקיבלתי מתחת ל40 במבחן.
כשחצי מהפיטמה שלי הייתה בחוץ בחוף ההוא בחופשה האחרונה בחול ואיזה בחור אמר לי לתקן את זה
או במועדון כשראיתי מישהו שאני לא מכירה יושב מבואס והרגשתי לו בנוח והצעתי לו לבוא לרקוד וחברה שלו צצה משום מקום והתחילה לצעוק עליי, וכל זה כשהיה לי גם חבר וזה גרם לי להרגיש ממש לא בנוח.
או הפעם ההיא שהשתכרתי מערק במסיבת בית של הבחור הזה והסתגרתי אצלו בשירותים והקאתי וכולם חשבו שאני מתה ?
או! או! הפעם ההיא שחזרנו שיכורות מאיזה יום הולדת ונשארנו לישון אצל חברה, ובאמצע הלילה הייתי צריכה לשירותים ובמקום להיכנס לחדר שירותים שבקומה נכנסתי לחדר אמבט שבחדר השינה של ההורים שלה וחיפשתי את השירותים שם והערתי את ההורים שלה, ואמא שלה קראה לי מסטולה קטנה (אני עדיין לא יודעת אם זה היה מתוך שינה או מתוך שיכרון)
הפעם ההיא, שהשתכרתי אצל הבחור הזה מבירה, והקאתי אצלו במיטה. והוא הפשיט אותי ושכבנו רק בגלל שלא היה לי באמת איכפת?
שכחתי אצלו את התחתונים
"קיצר בכל מקרה,הפגישה הזאת שלנו הייתה קצת הזויה. לדעתי קרו כל מיני דברים שעדיף שלא היו קורים. חוץ מזה היה לי הכי סבבה שבעולם איתך,את ממש אחלה בן אדם
לא רוצה שמשהו כזה או אחר יהרוס בינינו כלשהו.
מצטער. תשתדלי לא להיעלם לי "
התחלתי לקרוא אתמול את 'באשמת הכוכבים'
סיימתי לקרוא אתמול את 'באשמת הכוכבים'
אני צריכה סיפור. לא רומן ולא היסטורי. סיפור. בלי עובדות על החיים, פשוט סיפור של מישהו אחר להישאב אליו.
מה כל כך קישר לי את הספר הזה לPERKS OF BEING A WALL FLOWER אחלה סאונדטרק זה כן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ביץ' איימ פאבילאס