הגעתי לשפל. לתחתית. יותר נמוך מזה כבר אין.

לא יודעת מה נסגר, הייתי בתקופה דיי מוצלחת כשהתחלתי עם הכדורים הפסיכיאטריים. 

אבל הם עשו לי תופעות לוואי מסריחות. התחלתי להזיע כמו מטורפת בלילה וננעלה לי הלסת ככה שאפילו לנגוס בתפוח היה כרוך בכאב עז, שלא לדבר בכלל על מין אוראלי, בייחוד עם הירושלמי שבמצב שהפה שלי לא נעול אני בקושי הצלחתי להכניס חצי איבר שלו לפה.

אוף. אז סיפרתי לפסיכיאטרית על תופעות הלוואי והיא החליטה להוריד לי את המינון. מאז שהמינון ירד הבולמוסים וההקאות חזרו.

וזה הולך ומתעצם.

הבנתי היום שהגעתי לתחתית. כמעט וחזרתי לנקודת ההתחלה שהייתי בה כשרק השתחררתי מהצבא לפני חצי שנה כמעט.

אתמול היה פיצוץ מטורף עם אמא שלי כשהיא גילתה שהקאתי במקלחת.

היום הקאתי בבית, בשירותים ציבוריים ושוב בבית.

כל כך מגעיל.

הברזתי מהטיפול היום כי אני פשוט לא מסוגלת לספר לפסיכולוגית ולדיאטנית על השפל הזה. לא מסוגלת להודות שוב בנפילה.

אז החלטתי לקחת את עצמי שוב בידיים.

בכל זאת מאז השיחרור כן עמדתי בכמה מטרות וכן הגשמתי כמה ייעדים. 

אז יש עוד כמה. וזה יגיע גם.

הגיע הזמן להפסיק לוותר לעצמי ועל עצמי.

בחמישי אני נוסעת עם חברה לחופשה. שבוע בברצלונה. הבטחתי לעצמי עוד לפני השחרור שאחרי הפסיכומטרי אני נוסעת.

הנה משהו שהבטחתי לעצמי ואני מקיימת (;

במקרה זאת חברה שגם מתמודדת עם בעיה כמו שלי.. היא גם היחידה שיודעת על הבעיה הזאת.

קיצר, ממחר, אין פחמימות. אם עכשיו אני סתם נראית טוב אז וואלה, בא לי לחזור להיות פצצה. אני מרגישה שמנה ונפוחה ולא כיף לי ככה.

יאללה, חגגתי מספיק. מספיק עוגיות ומספיק שוקולד ומספיק בצקים ומספיק גלידות.

אני אפילו לא אתגעגע אליהם. 

שקר.

אני אתגעגע רצח.

אבל אני הרבה יותר מתגעגעת להרגשה טובה עם עצמי.

אבל הכל באיזון. פינוק פעם אחת בשבוע. בסופ''ש. ואז אני אקיא אותו. אבל פעם אחת. ורק בסופ''ש.

בא לי להרגיש בנוח עם עצמי כשסוף סוף אני אראה שוב את הירושלמי, ככה הסקס יותר טוב.

הוא סוגר עכשיו או שבועיים או שלושה. וכבר עבר כמעט שבוע מאז שראיתי אותו..ככה שזה יצא חודש עד שניפגש..

אני חושבת ששוב אלך לישון אצלו.. וואי איך שבא לי לישון איתו אוף..

לא שאנחנו יחד.. אבל הוא בא לי בטוב ובתכלס בשבוע האחרון דחיתי שלוש הצעות לדייטים כי וואלה, אף אחד לא מעניין אותי חוץ ממנו.

זה כיף. אני לא בשלה לקשר אמיתי. אני צריכה אותו רחוק ממני ולא נגיש תמיד. אז כן, בא לי בטוב שהוא חייל וגם בא לי בטוב שהוא גר בירושלים ובא לי בטוב שאני לא רואה אותו כל הזמן.

אני חייבת לנקות את הגוף.

היום ומחר תה משלשל. ובברצלונה אני אחייה על ארוחה אחת ביום ומלא מלא מלא שתיה.

אני רוצה לחזור לפחות 2 קילו פחות.

לילה טוב.