אני הרי לא מצליח שלא לחשוב על זה, אז לפחות נוציא את זה כאן.
איך מתחילים עם מישהי שאתה מכיר טוב. איך זה לא יוצא קריפי?
בגישת הנונשאלנט אני יכול להתנפנף באותה הקלות.
ובגישה היותר "רומנטית" נקרא לה ככה זה פשוט מוזר!
אני יודע מה עדיף. שוב.
אין 2 אופציות באמת.. (כמה זה עוזר לגבש החלטה אחרי 2 שורות של כתיבה!! וואו)
אני מכיר אותה, היא מכירה אותי.
את כל (רוב) העבר וההווה.
נשאר רק לפתוח בגישה הכי אמיתית את מה שאני מרגיש.
ואם זה יהיה קריפי?
אז זה מה יש! אי אפשר להתכחש.
והכי חשוב:
כן - כן, לא - לא.
העיקר שלא לא יודע.