dreaming about the things that we could be

מעניין אותי למה אנורקסיה כזה מצחיקה את הילדים בכיתה שלי.

ראינו סרט על אנורקסיה, וכל הסרט הם צעקו כן תקיאי!! היא לא רוצה לאכול כי היא אנורקסית!

אני לא יודעת.. אותי זה לא מצחיק,

ואפילו ממש זיעזע כל היחס הזה. אתם אפילולא יודעים מה זה, נכון?

אז מאיפה יש לכם זכות לצחוק על זה?

מאיפה יש לבנאדם בכלל זכות לצחוק על דבר כזה.

אותי זה לא מצחיק

את יודעת מה?

את יכולה לקטוף את ה90 וגם את ה100

והוכחת את זה כבר הרבה פעמים בעבר,

אז למה וויתרת על זה? התחלת לחשוב שאת לא טובה מספיק?

את כן טובה, תתחילי להשקיעי,

למה וויתרתי על עצמי.

היי מה את אומרת על רטלין-

שזה כואב, זה מגעיל, זה לא תמיד עוזר.

אבל לפעמים כן. אוף 

הרבה יותר מידי לכתוב, 

קצת כח. אין עצבים יותר, לשתף לספר,

לאף אחד אין חשק לשמוע, לא יודעת את מי אני מעניינת כבר עם השטויות שלי

טוב אז אמרתי לו שלא, אני לא מסכימה לצאת לדייט, למרות שאני לא בטוחה.

אבל למשוך אותו שבועיים- זה לא נחמד.

אז בעיקרון בחרתי באופציה השניה,רגע, מה האופציה השניה?

לא יודעת כבר מה איתה. אולי זה הקרוב או הרחוק.

ואני לא יודעת מה לחשוב בכלל, גם החברה טיפה מכתיבה לי.

נמאס לי כבר ממחשבות על דברים כאלו, על מה יחשבו, מה חושבים עלי.

אגב זה, נמאס לי ממני,

והו הלוואי זה היה בצחוק- צומי? לא ממש.. לא נראה לי

נמאס לי