dreaming about the things that we could be

חדר גדול מלא אנשים,

ודלת אחת, כניסה ויציאה,

מהדלת נכנסים המון אנשים,

רועש בחדר יש שם צחוק,

והדלת כל הזמן נפתחת ונסגרת.

רק שעכשיו האנשים לאט לאט מתחילים לצאת,

ונהיה שקט יותר,

אף אחד לא צוחק,

החדר מתרוקן,

אבל הוא לא מרגיש ריק,

כי הקירות מצטמצמים מתקרבים אחד לשני,

החדר עכשיו קטן ויש בו רק שלושה אנשים,

אחד מהם פותח את הדלת ויוצא, 

עכשיו בחדר יש רק שניים, 

אחד מפוחד ולשני לא נעים,

אז הוא פותח את הדלת ויוצא,

משאיר איש אחד לבד,

עכשיו החדר הגדול והמלא הוא חדרון קטן שבו יושב רק איש אחד מפוחד צמוד לקיר, הוא מחזיק את הראש בין הידים קרוב לברכיים, הוא בוכה, הוא לא בדיוק יודע למה. אולי זה כי עכשיו החדר ריק, והוא נשאר אחד לבד.