dreaming about the things that we could be

הרבה יותר מידי לכתוב, 

קצת כח. אין עצבים יותר, לשתף לספר,

לאף אחד אין חשק לשמוע, לא יודעת את מי אני מעניינת כבר עם השטויות שלי

טוב אז אמרתי לו שלא, אני לא מסכימה לצאת לדייט, למרות שאני לא בטוחה.

אבל למשוך אותו שבועיים- זה לא נחמד.

אז בעיקרון בחרתי באופציה השניה,רגע, מה האופציה השניה?

לא יודעת כבר מה איתה. אולי זה הקרוב או הרחוק.

ואני לא יודעת מה לחשוב בכלל, גם החברה טיפה מכתיבה לי.

נמאס לי כבר ממחשבות על דברים כאלו, על מה יחשבו, מה חושבים עלי.

אגב זה, נמאס לי ממני,

והו הלוואי זה היה בצחוק- צומי? לא ממש.. לא נראה לי

נמאס לי