05/11/2007
זהו תאריך הגיוס שלי...
בהתחלה זה היה טירונות ב''מחנה 80'',לאחר מכן שירות סדיר בבסיס חיל האוויר בח''א 21...
זה מוזר כי לקח לי זמן להזכר בתאריך הגיוס..
תאריך שחרור אני לא זוכרת..נדמה לי שזה היה באפריל/מאי של שנת 2009...
מס' אישי אני לא זוכרת כלל...
הצבא הפך אותי לחזקה,מחושלת,עומדת על שלי,בעלת בטחון עצמי,מדוייקת ובעיקר בטוחה.
אבל זאת פשוט תקופה שנמחקה אצלי כלא היתה..
השירות הסדיר עבר מהר..קמה ב6:15,נוסעת לבסיס וחוזרת באותו היום,כל יום,בשעה 16:00
בזמן שעשיתי את השירות הסדיר עם יציאות יומיומיות ומקסימום ''חפשנות''...בעלי,שהיה בזמנו חבר שלי,עשה שירות סדיר שהיה כל כולו שירות קשה,אינטנסיבי ומעיק
הוא שירת עם גלעד שליט...
בזמן שפלוגתו נכנסה לחפש את גלעד שליט בעזה,בעלי נפצע בברך.
הוא עבר 2 ניתוחים,לא חזר לאימונים(היה ספורטאי),שכב כ-6 חודשים בבית חולים ''10'' (בית חולים צבאי) והורידו לו פרופיל ל24..פרופיל זמני..שעד היום לא שונה.
הינו מתראים פעם בחודש+
בטירונות בקושי התראנו כי כשאני חזרתי הוא סגר שבת וכך ההפיך..רוב הפעמים זה היה הוא,שהיה תקוע חודש שלם בבסיס ברמת הגולן...טנקים,אימונים ובעיקר הרבה סבל ותסכול..הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית.
בזמנו בעלי קיבל 700 ש''ח בחודש (כחייל קרבי) ואני 300 ש''ח (גו'בניקית)...כל המשכורת היתה הולכת על שיחות טלפון ביני ובינו...
כשהינו נפגשים הינו מנצלים כל יום,שעה,דקה,שנייה רק כדי להרגיש אחד את השניה,כדי להשלים פערים,כדי לתת כוח אחד לשני להמשך!!
היתה תקופה לא קלה..בהחלט לא קלה..
אני שמחה ומאושרת שאותה תקופה מאחורינו ושהקשר שלנו,שנרקם קצת לפני הגיוס שלו,התפתח לקשר עצום וחזק אחרי הצבא.
מצדיעה לכל מי שמתגייס לטובת צה''ל אך חייבים במיידית לשפר את ההתייחסות לחיילים במהלך השירות...
©הקטע היה קצת עליי,על בעלי ועל הצבא©
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
