אני חושבת שהבנתי משהו.
התקופה האחרונה כל כך טובה בשבילי, אני עובדת, יוצאת עם מישהו, אני עסוקה ונהנת מזה נורא, אני פשוט מרגישה בריאה ומתפקדת. דבר אחד יוצא דופן בתקופה הזו, שלא היה קורה כמעט לפני, הוא שאני מנקה הרבה ואפילו נהנת מזה. נהנת מהפעולה עצמה, מהתחושה אחר כך של בית נקי, נהנת מהריח של הסבון. כל מי שסיפרתי לו את זה היה בהלם, אני ידועה כאשת הבלגן הגדולה ביותר במזרח התיכון, אולי אפילו בעולם, ובכל זאת איכשהו אני נהנת לנקות ולסדר ולעשות דברים שפעם לא הייתי מוצאת את האנרגיות לעשות.
עכשיו, אחרי הכיף הגדול שעובר עליי בימים האחרונים, אני מרגישה כאילו חזרתי אחורה בזמן. אני בסך הכל צריכה לסדר ולנקות בקטנה אבל אני עושה את כל שביכולתי כדי לדחות את זה. שוב לא מוצאת את האנרגיות להקים את עצמי המיטה בשביל לזרוק כמה בגדים לכביסה ולשפוך קצת מים על הרצפה.
אם לא הייתי בטוחה בזה פעם, אם הייתי מאמינה לאנשים שהיו אומרים לי שאני עצלנית, היום אני מבינה שזה הכל בגלל המצב הנפשי שלי. אני פאקינג אוהבת לנקות, אני נהנת, זה עושה לי טוב.
אני אצא מזה. זה בטוח. אני לא לבד ואני יכולה לעבור את זה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
