Feel the Energy

"אז מה.. את רוצה חיבוק?" הוא שאל חצי בצחוק, חצי ברצינות, קצת מנסה לרדת עלי על כל הפעמים שדרשתי פרידה הולמת. 

"לא" עצרתי לשניה וחשבתי. אני באמת רוצה ממנו חיבוק? וואלה לא. לא מגיע לו חיבוק ממני. הכל או כלום, בערך. 

שניה לפני שנפרדנו הוא התקרב אלי, כאילו בתמימות אבל בציפיה שאחבק אותו אז לקחתי צעד אחורה, חייכתי אליו ואמרתי ביי. הוא הסתכל עלי קצת בהלם, לא מבין מה קורה ואז אמר בפליאה "את נאצית!" 

צחקתי ממש ואמרתי "אבל לא רצחתי יהודים!"

"כן אבל את עומדת לרצוח, אני רואה את זה עליך"

אמרתי "כן, הא" והלכתי. 

אני מאוד מרוצה מהפרידה הזו. מאוד. 

עכשיו אחרי שסיפרתי איך נפרדנו, אספר שנפגשנו אתמול. החלטתי שאני רוצה ויכולה ושכדאי. בסופו של דבר, החלטה חכמה. דיברנו טיפה, היה ממש כיף, זה עשה לי ממש טוב ויצאת עם התחושה הכי טובה שיש.