Feel the Energy

אני חושבת שמיציתי את הקונספט של להרגיש, אפילו במישור החברי. 

נמאס לי לכאוב, נמאס לי לבכות, נמאס לי להפגע פעם אחר פעם. 

נמאס לי להאמין ובסוף להרגיש מטומטמת ופאתטית,

נמאס לי מאנשים חסרי רגישות מינימלית,

אבל יותר מהכל, נמאס לי להרגיש אשמה בסוף. 

אני לא יכולה לכתוב פה מה קרה. לא מצליחה. כל פעם שאני כותבת את זה אני מתחילה לבכות וזה משתק אותי. הקול הזה במוח שלי לא מפסיק לנזוף בי שהייתי צריכה לראות את זה בא, שהייתי צריכה לעצור את זה בזמן, לא הייתי צריכה להאמין, לא הייתי צריכה להתרכך, לא הייתי צריכה לתת לעצמי להפתח. 

אם בא לכם, אתם יותר ממוזמנים להגיב פה הסחות דעת, כל דבר מתקבל.