Feel the Energy

היה לי יום דיי אינטנסיבי שנגמר טוב. 

כל היום ניקינו בטירוף בשביל מסדר שנגמר בזה שאיזה תאל נכנס, העיף מבט והלך. הו וול, לפחות עכשיו נקי..

במהלך היום לא מפסיקים להפיל עלי עוד ועוד משימות, אחת על השניה ומתפלאים למה אני לא מספיקה לסיים תוך 5 דקות את הכל. בתוך כל העומס במשימות קראו לי לאיזו משימה שנשמעת כל כך מטומטמת, אבל אין יותר מידי ברירה. אני פוגשת מילואימניק, הוא מספר לי שהוא מסתבך עם משהו כל היום, אני עוזרת לו במה שצריך, מסיימים את זה תוך רבע שעה בערך ונפרדים לשלום. 

בסוף היום אני עולה לשג ומבינה שהאוטובוס יגיע רק עוד חצי שעה לפחות, מה שאומר שאני אפספס את האוטובוס השני. אין יותר מידי ברירה אז אני פשוט יושבת ומחכה. לא עוברות 5 דקות וחולף על פני רכב שיצא מהבסיס, נעצר כמה מטרים אחרי התחנה ועושה רוורס. מי זה? כמובן שזה המילואימניק! הוא שואל לאן אני צריכה ולוקח אותי בדיוק לאן שאני צריכה. סתם בחור נחמד שהחליט שהוא רוצה לומר תודה. זה היה הדבר הכי מקסים בעולם.