היו לי היום אנרגיות מוזרות. לא אופייניות בכלל. הייתי בטיול עם ההורים שלי ועוד כל מיני אנשים (שאין לי כוח לפרט איך אני מכירה) והיו לי אנרגיות מוזרות, בדרך כלל קשה לי יותר בעליות אבל הפעם פשוט רצתי את כל הדרך חזרה, עליתי נורא מהר בלי יותר מידי בעיות. המסלול הוא בעצם הלוך חזור על אותה הדרך וההתחלה היא רק ירידה. מה שאומר שסוף המסלול הוא רק עליה. ואני נהנתי. אני בשוק מעצמי.
אז אפשר לומר שהיה סבבה.
שאר היום היה סתלבט כזה, נחתי קצת כשחזרנו ו.. היה פשוט נחמד חוץ מויכוח קצר ואידיוטי עם אבא שלי.
לפני שהיא הלכה לישון, אמא שלי קראה לי לבוא אליה לחדר. סתם דיברנו והיא אמרה לי פתאום שהיא גאה בי. ושהיא חושבת שהתבגרתי. את האמת, מה שעבר לי בראש זה "בוקר טוב" אבל לא ידעתי מה לומר לה באמת. אני אמורה לומר נכון? תודה? איך עונים לדבר כזה? בחדר שלה תלוים ציורים שאני ציירתי כשהייתי קטנה. אחד הציורים שתלוים שם הוא ציור של שני עפיפונים בשמיים בצבע תכלת והקדשה שאומרת "לאמא ואבא, באהבה ענקית". אמא שלי אמרה שאני אמרתי לה שהעפיפון הימני, העפיפון הישר והמסודר הוא אבא שלי והעפיפון השמאלי, המפותל והצבעוני הוא היא. הייתי בת 11. איך חשבתי על זה? כשאני מסתכלת על הציור הזה היום ושומעת מה אמרתי אני מבינה שצדקתי. הבנתי את ההורים שלי כשהייתי בת 11. היום אפשר כבר לומר שאני בת 17 (נוו זה עוד פחות מחודש!) ואני לא בדיוק מבינה אותם תמיד.
זה די מגניב. זה גם מעניין למה בחרתי דווקא עפיפונים.
אני לא יודעת. אני חושבת ששווה לבדוק את זה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
