זה שיר כל כך עצוב. הוא מדבר על הכלבה של פלי, הבסיסט של הלהקה. היא מתה במהלך ההקלטות של האלבום סטדיום ארקדיום. martian היתה יושבת מול הלהקה ומסכלת בזמן שהם היו מג'מג'מים והם התחברו אליה נורא. אני מבינה את החיבור. אני כל כך מבינה אותו. הכלבה הגיעה כשהם היו במקום לא טוב, כל חברי הלהקה. הם רק התגבשו מחדש, חזרו להרכב של פלי, אנתוני, צ'אד וג'ון וכל אחד מהם היה עדיין בבלאגן הנפשי של עצמו. הכלבה הגיע וסימלה משהו מאוד רגוע, אופטימי.
הכלב היפה שלי, שמו מקס. הוא כלב יפה, חתיך. הוא הגור האחרון מתוך 8 גורים. הוא נולד יום אחד אחרי כולם. הוא היה הכי שונה מכולם, הכי קטן. אם כולם היו או לבנים או בז', הוא לבן עם נקודה חומה על הזנב, אוזניים חומות ופס חום בינהן. אני בחרתי אותו. ואני לא מתחרטת לרגע על הבחירה שלי, בחרתי כלב חכם, נבון, רגיש ויפה. אימצנו אותו כשהוא היה בן חודשיים. אמא שלו היא הכלבה של השכנים ואני מאוד רציתי כלב אז אמא שלי אמרה לי לבחור אחד מהגורים של לילי, אמא שלו. בחרתי את פלוצקי שלי, מקס שלי. אחר כמה חודשים אני עזבתי לפנימיה. אחד הדברים שאני הכי מצטערת עליהם זה שלא יצא לי להיות חלק משמעותי מספיק בחינוך שלו, שהלכתי.
אני אוהבת את הכלב הזה, אהבת נפש. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה בלעדיו, איך אני אחיה. מי יהיה שם בשבילי כשבני אדם לא מבינים. (הוא בדיוק התעטש, חמודי) מי יבוא אלי בליקוקים ונביחות כשאני אחזור מהפנימיה. את מי אני אלטף, אאכיל, אקלח (סיוט), אנקה, אציק, אחבק.. אין לו ולא יהיה לו תחליף. אני לא רוצה לחשוב על "מה יקרה כש" לא רוצה. אני אוהבת את הכלב הזה והשיר הזה גורם לי לחשוב. רק המחשבה שמשהו יקרה לו מחניקה את הגרון.
אני לא חושבת שאני אומרת לו את זה מספיק אז אני אומרת את זה עכשיו ואני אגיד לו את זה גם בעצמי,
מקס, קסוסי, פלוצקי, שושי בלושי, קושקוש, אני אוהבת אותך.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
) מי יבוא אלי בליקוקים ונביחות כשאני אחזור מהפנימיה. את מי אני אלטף, אאכיל, אקלח (סיוט), אנקה, אציק, אחבק.. אין לו ולא יהיה לו תחליף. אני לא רוצה לחשוב על "מה יקרה כש" לא רוצה. אני אוהבת את הכלב הזה והשיר הזה גורם לי לחשוב. רק המחשבה שמשהו יקרה לו מחניקה את הגרון. 