Feel the Energy

ליל הסדר

שתי מילים תמימות לכאורה אבל כל כך טעונות. ערב חג הפסח, חג שמציין חירות. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. האם להתמקד בדיון על החירות או באוירה הכללית או בהכנות לערב המיוחד או בכלל בנסיעה חזרה הביתה. על כל אחד ואחד מהנושאים האלו אפשר לכתוב פוסט שלם אם לא יותר.

את האמת? באתי עם חשק לכתוב אבל עבר לי. מהליל סדר יצאתי כמעט לגמרי עם תחושה טובה (אני חושבת, לא בדיוק), הדיון המעצבן על החירות רק הבהיר לי כמה שאנחנו לא באמת יודעים כלום מהחיים שלנו, ההכנות לערב היו כמעט לגמרי בסדר (ככה ככה), והנסיעה חזור? אח שלי צודק, החזקתי את הדמעות. רציתי לקפוץ מהאוטו כבר, התחננתי לאמא שלי שתוריד אותי באמצע הדרך, נמאס לי.

טעון אמרתי? כן, לגמרי טעון ומסובך אבל גם נחמד. אני לא יודעת אם בא לי לישון או להשאר ערה, להחליף לפיג'מה או פשוט להשאר ככה. אין לי מושג. בא לי לצרוח.

דרך אגב, שתיתי מלאאא יין, זה היה כיף.