אהבה זה לספור את הדקות עד שאני אראה אותך עוד פעם, למרות שאני לא יודעת מתי זה יהיה...
מי שלא חווה מרחק ואי וודאות לא ידע עד כמה זה קורע את הלב,
כל דקה בלעדייך מרגישה מבוזבזת
לפעמים קצת קשה..
אני הכי שונאת את המוצ"שים, כשצריך לארגן לך את התיק,
עוד סגירה של 12 .. במקרה הטוב.. לרוב זה 17.. לפעמים גם יותר..
זה קשה להסתמס במרווחים של שעתיים מהודעה להודעה,
לדעת שאם אני אתקשר לרוב לא יהיה מענה בצד השני, להפסיק לנסות
לתהות אם אזכה לשמוע את הקול שלך היום.. שתגיד לי לילה טוב
למדתי להתרגל לזה.. לצערי הרב..
לפעמים קצת עצוב לי.. ולא הכל פיקס בבית,
לפעמים יש קצת ריבים עם אנשים,
וכל מה שבא לי לעשות זה לחזור אלייך הבייתה,
לחבק אותך במיטה חמה להרדם בזרועותייך..
אתה כל כך מאזן אותי
החיים מרגישים מבוזבזים,
העולם מאבד מהצבע שלו,
הזמן מרגיש נצחי,
הנשמה שלי מרחפת מעל גופי בחוסר תכלית,
האם יש טעם לחיות בלי לעשות את מה שאתה אוהב,
האם כל זה עינוי אחד גדול?,
וכבר עברנו את השיעור הזה של החיים,
והלקח כבר נלמד,
והזמן צוחק עלינו מהצד
הכל שאלה של זמן,
עד שהכל ייגמר,
עד ששנינו נשתחרר,
איך נדע מהוא האושר ללא הכאב?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Hermess