יומנו של לוחם

סטוץ.

כמה פשוט. כמה קל.

קצת אלכוהול, קצת מילים יפות..

טיפה מזל לבחורה שרוצה גם, טיפה מזל על בחורה קצת שיכורה.

נשיקה קטנה, נשיקה גדולה. 

בסוף הערב שניכם עירומים ומשתוללים.

חזרת הביתה, למחרת סיפרת לחברים.

עבר עליך לילה אש, שכל גבר היה מקנא.

סבבה.

יודעים מה? גם אני מקנא!

למה יש לי פאקינג מצפון?! למה יש לי רגשות כמו של בחורה?

למה אני לא יכול לשכב עם מישהי אם אני לא מרגיש אליה משהו?

למה למה למה בחורות מזמינות אותי לברים. ולא כדי לשבת לדבר אני יכול להבטיח לכם. ואני אומר 'לא' כי אני יודע מה היא רוצה? ואני אצא מטומטם אם אני לא אזרום.

הכל בגלל שהייתי דתי פעם. החדירו לי כל כך חזק שבחורה זה לא חפץ. ושבחורה צריך לכבד. ושאסור לגעת בבחורה בלי אישור ממנה.

החדירו לי שבחורה זה דבר קדוש. והיא בת מלך. ובבת מלך לא מזלזלים. ולא 'מנצלים' אותן בשביל לילה.

אז נכון שחזרתי בשאלה. ונכון שלקח לי זמן עד ששברתי נגיעה. ונכון שזה קרה בהרבה שלבים כי היה קשה לי להרוס הרגלים 'טובים'.

אבל יותר משנתיים מאז שיצאתי מהישיבה. שנה + מאז ששברתי נגיעה. ועד היום אני לא מצליח לצאת מהדיעה הזאת שבבחורה לא נוגעים.

לא רוצה את הרגשות האלה. אני רוצה להנות! אם אין חברה, לפחות משהו! סעמק..

יונתן.

yonatantan20@gmail.com