כמעט סיימתי את השמלה של אלסה בשעתיים, והיא פאקינג מהממת ובעזרת אחותי, הצלחתי בערך לשים את העדשות שלי! הידד! זה אמור להרגיש מוזר בעין?... רק שתגיע כבר הפאה והכל יהיה מעולה
מה הקטע שכולם מעלים במשקל חוץ ממני אני פאקינג צריכה את זה, אוף, פאקינג מרפי
אני לא יודעת מה עבר עליי היום אצל הפסיכולוגית החלטתי שאני עושה פגישה כנה, התחרטתי, והחלטתי שאני אשאר כרגיל. ואז איפשהו בתחילת הפגישה כמעט בכיתי (ו...בסוף לא), והודעתי לה שאני עושה פגישה כנה (כמעט) לא סיפרתי לה על הקטע עם המבנה גוף, או על העובדה שאני לא אוכלת בבית ספר בכלל אבל סיפרתי לה על כל השאר ועבר לי די מהר הרצון לבכות, קצת חבל שלא ניצלתי אותו כשהוא עוד היה שם. אבל אני לא מרגישה טוב יותר אבל זה בסדר.
Day 08 – A song that you know all the words to וואו, האמת שיש מלא כאלה. איזה מתחשק לי... כדי לגוון, אני אבחר עברית.
שיר מקסים אני לומדת לנגן אותו כרגע
אני כרגע החלטתי שעד ההארוקון (כולל), יהיה לי טוב. יהיה לי לפחות רגע אחד, שיהיה באמת, באמת, אבל באמת טוב.
אני קוראת את אשמת הכוכבים באנגלית, ועוד רגע מסיימת אותו. הוא הרבה יותר עצוב באנגלית. קשה לי להסביר למה.
"I'm on a roller coaster that only goes up, my friend."
ברגע שאוגאסטוס ווטרס מת, הרגשתי שהספר איבד את הנשמה. נכון, יש הייזל גרייס. נכון, יש אייזק. אבל זה לא אוגאסטוס ווטרס.
".I dislike living in a world without Augustus Waters"
אני קצת לא נהנית מהחיים שלי כרגע. אבל זה קורה, וזה בסדר, וזה יעבור. ואני לא עצובה, ואני לא שמחה. ואני לא כלום.
"Funerals, I had decided, are for the living."
ואני כל הזמן מרגישה שהאנשים שאני אוהבת לא אוהבים אותי ושדווקא את האנשים שכן אוהבים אותי, אני לא אוהבת ואני מרגישה שהחיים שלי תקועים במקום, אבל ממשיכים. ממשיכים אבל בלי לעשות כלום.
"Some infinities are bigger than other infinities."
וזה אפילו לא כואב. זה פשוט כלום. ואיפה הימים שהבלוג היה מפוצץ בגיפים ובחוויות טובות ובחברים אוהבים ותל אביב וצבעוניות ולאן הדרדרתי ואני לא אוהבת את זה
"That's the thing about pain It demands to be felt."
אבל אני לא. אני לא מרגישה אותו. ואני שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה
"It would be a privilege to have my heart broken by you."
ולפעמים הייתי רוצה שיישבר לי הלב כדי להיזכר שיש לי אחד. ואז אני מתחרטת ומעדיפה להישאר ככה. בתכלס? שמעו, זה די נוח.
בכלל רציתי להעלות את הפוסט בגלל תמונה שצילמתי היום, ונראיתי כמו חתול אז הפכתי את עצמי לחתול אני חתול.
איבדתי את החשק, אבל קחו את התמונה בכל זאת. נו, מה יש היום באתגר השירים? Day 07 – A song that reminds you of a certain event
וחוץ מהציטוטים שכתובים למעלה, אלה הציטוטים האהובים עליי מהספר- You are going to live good and long life filled with great and terrible moments that you cannot even imagine yet!
והאהוב עליי ביותר- It's hard as hell to hold on to your dignity when the risen sun is too bright in your losing eyes
וככה אני מרגישה קצת ולא מספיק די זה לא אוקיי לא אוקיי לא אוקיי לא אוקיי כל העניין הזה פשוט לא פאקינג אוקיי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
