העיקר חשבתי שהתגברתי
למה היית חייב להופיע פתאום מאחוריי ולחבק אותי?
למה היית חייב להמשיך לדבר איתי במשך כל ההפסקה?
למה היית חייב לחייך את החיוך המתוק הזה שלך? ותאמין לי, הוא מתוק.
חיוך זו בהחלט חולשה בשבילי.
למה אתה חייב להיות בן 18?
למה אתה חייב להיות כזה מקסים?

אם מישהו שלא אמור לקרוא כאן מזהה מי זה, אנא מכם תשתקו ואל תגידו לי כלום.
תמנעו התאבדות של ילדה תמימה.

ועומר,
למה אתה אומר לי לנסות?
אני לא אמורה לנסות, אני לא אנסה, כי אני קטנה עליו
הבחור בן שמונה עשרה,
ותאמין לי. הוא לא רוצה אותי.
באמת, שאני בטוחה שהוא לא.

וזה הורג אותי, כי הייתי בטוחה שלגמרי עבר
ואז אופס, לא.
לא נורא, יעבור. יעבור מהר. כואב לי קצת אפילו לרשום את זה.


היה לי יום די נוראי היום.
בחיים לא היה לי כזה דחף לבכות ולצעוק ולרוץ לאנשהו ורק לצאת החוצה
אני אפילו לא יודעת למה... אוף.

Day 22 – A song that you listen to when you're sad

אני חושבת שהוא כבר היה כאן
אבל מה לעשות שזה השיר...