אתמול בעבודה, בזמן הפסקת הצהריים, מישהו שאל אותי: "מה החלום שלך?".

זזתי בחוסר נוחות על הכיסא, אמרתי לו שזאת שאלה טובה, ופה נתקעתי.

מה החלום שלי?

וואלה.......

לא בטוחה שיש לי כזה.

מבחינה מקצועית, אין לי יותר מדי חלומות. יש משהו שאני מאוד רוצה לעשות, אבל אם נהיה כנים, זה לא הדבר הראשון שאני מאוד רוצה לעשות - וקיים סיכוי די גדול שבעוד שנה אני כבר לא אחשוב בכיוון הזה.

סיימתי תואר, הוא לא חלום חיי אבל הוא גם לא נורא מאוד.. אני עוסקת בתחום, וגם פה לא מדובר בחלום חיי אבל אני זורמת עם זה.

לא כל כך משנה לי אם בעוד 10 שנים אני אעשה את זה או משהו אחר - זה עצוב?

מבחינה אישית, אני מרגישה שאני נמצאת במקום טוב.

היחסים שלי עם המשפחה מצוינים, עם החברים אולי דורשים שיפור, אבל בקטנה.

אני חיה עם בנזוג שאני אוהבת ושאני ללא שום צל של ספק רוצה לחיות איתו את חיי. אנחנו עומדים להתקדם שלב בחודשים הקרובים ואני לגמרי שלמה עם זה. אני רוצה ילדים, אני גם יודעת בערך מתי ואיך... יודעת פחות או יותר איפה אני רוצה לגור, וגם אם דברים ישתנו מעט זה לא כל כך משנה לי.

יש מקומות בעולם שהייתי רוצה לראות, יש מקומות שהייתי רוצה לגור בהם.

אני מקווה מאוד שאני אסתדר מבחינה כלכלית, שאני אהיה בריאה בלה בלה בלה...

יש לי רצונות קטנים וגדולים.

אבל חלום?

מה זה חלום?

אולי זה סתם משהו של ילדים קטנים, שלא אמור להמשיך איתך הלאה בחיים.

ואולי אני צריכה להפסיק להיות כל כך ריאלית ולהתחיל קצת לפנטז.