זהו, סיימתי שבועיים מתישים בעבודה החדשה.... אני יכולה קצת לסכם מה עבר עלי. אבל בזריזות, יש לי רבע שעה.

אז נעשה את זה כמו שאני אוהבת, בראשי פרקים.

האנשים

בגדול, מקסימים. כולם ללא יוצא מן הכלל מנסים שיהיה לי נוח וכיף. היה חיבור די מיידי עם רובם, מי יותר מי פחות - אבל בהחלט נראה חיובי. יש שניים שאני מאוד מאוד אוהבת, ולכן גם בחרתי לשבת במשרד שלהם. כיף לי שם מאוד. הם מצחיקים אותי, אני מצחיקה אותם, הם מתייעצים איתי, אני מרגישה מאוד טוב שם. יש אחרים שאליהם התחברתי קצת פחות, אבל חוץ מכמה דברים טיפשיים אין לי באמת משהו רע להגיד עליהם.

התפקיד

הוא מחולק לכל כך הרבה תתי נושאים, שאני לא יודעת למה להתייחס. אחד מהתחומים של העבודה הוא עריכת תוכן, וזה נחמד כי אני מכירה ויודעת... קצת משעמם, לא משהו שתכננתי לכל החיים - אבל לפחות שם אני מרגישה בבית. עוד תחום הוא מכירות - ופה אני סובלת מאוד. מאוד מאוד. אני צריכה להיות בקשר עם אנשים מאוד מגעילים וזה יכול לתסכל לי את היום... בתחילת השבוע הייתי ממש מבואסת מזה. אבל זה השתפר. בהמשך אני אגע גם בדברים אחרים.

איך היום עובר

לא ציפיתי, אבל 9 שעות טסות לי. אני מגיעה למשרד ב-9 בבוקר, אחרי הקפה והבוקר טוב לכולם, העדכונים מאתמול והחדשות הטריות - אני מתחילה לעבוד רק בערך ב-10. ב-12 הבטן מתחילה לקרקר, אבל אנחנו מנסים להתאפק עד 1. ב-1 בערך יורדים לאכול. האוכל בד"כ בסדר... רק שזה יעלה לי קצת כסף בסוף החודש, אבל לא נורא. עד שחוזרים למשרד וחוזרים לעבודה, אם אין איזו ישיבה, נשארו לי בערך 4 שעות עבודה. זה קצת זוחל, במיוחד לקראת 6... אבל בקטנה. אם מעניין לי, אני לא באמת שמה לב לשעות שחולפות.

הישיבות

חשבתי שתהיה לי בעיה עם הישיבות, בגלל כל מיני תסביכי עבר שיש לי עוד מהצבא... שאני לא מרגישה חכמה מספיק, שאני מרגישה שאין לי מה לתרום, שאני עוד לא מבינה לגמרי את המקום שלי ואיך אני יכולה להועיל. אבל מסתבר שאני יכולה להועיל! יש לי מקום די מכובד בישיבות האלה, מקשיבים למה שאני אומרת, מתייחסים ברצינות ואני לאט לאט מתחילה להבין איך הדברים האלה עובדים.

זהו בעצם.

לרוב, די טוב לי.

התחברתי לאנשים מאוד, אני כבר אוהבת אותם.

יש ימים קשים, כמו הפוסט הלפני אחרון, אבל נראה לי שזה טבעי.

מחר אני אחזור לפה בשביל לקרוא קצת בלוגים שהתגעגעתי אליהם. מחר יהיה קצת זמן, אולי.