שלשום קפצתי להורים לכמה סידורים, נשקלתי אחרי כמה שבועות שלא נשקלתי וגיליתי שעליתי 3 קילו!!

3 קילו זה לא משהו שלא מרגישים, וכמובן שהרגשתי את זה, אבל אני חושבת שזה היה גם די צפוי... בכל זאת - כמעט חודש בבית בחוסר מעש מוחלט.

לעבוד מהבית זה לא קל בכלל... משהו לא ברור גורם לך להיות רעב כל חצי שעה, אבל זה לא הרעב שאתה מכיר, אלא רעב מסוג שונה. בלי קרקורי בטן, בלי תחושת הריקנות, אלא פשוט רעב שמוביל אותך למקרר, לחפש משהו חדש לאכול. זה שיגע אותי!!!

באיזשהו שלב, הבנתי שאני לא אצליח לגבור על החשק הזה כל חצי שעה, ולכן החלטתי לשתף איתו פעולה. קניתי מלא פירות וירקות, שלוקים קטנטנים וכמה מעדנים של אלפרו (מודעת לכך שהם משמינים, אבל לפחות הם ממלאים כמעט כמו ארוחה). מאז, בכל פעם שבא לי לנשנש משהו, אני לוקחת פרי/ירק ובמקרים קיצוניים מעדן.

בנוסף, חזרתי ליוגה בכל בוקר ולעשרים דקות (בתור התחלה) של אירובי. בהמשך אעלה, מקווה שיהיה לי זמן.

ספורט ככה על הבוקר, זה משהו שגורם לכל היום להראות אחרת.

כשמתחילים את היום בתזוזה, משהו חייכני מלווה אותך כל היום. משהו מתעורר בך, משהו טוב.

מה שכן, איזה חום זה אירובי בקיץ!

אבל אני אוהבת להזיע.

זה סופ"ש המנוחה האחרון שלי. זאת אומרת, מעכשיו תמיד יהיו לי סופ"שים מנוחה, אבל הבנת... לפני הכניסה לעולם הזה, החדש והלא מוכר.

היום אני אעבוד קצת, אסיים את המטלות שלי לחודש זה (או לפחות אנסה - יש לי סיכוי לא רע), ולדובדבן שבקצפת: היום אני הולכת לשופינג!!

היי, יש לך מושג כמה זמן לא עשיתי שופינג?! לא מדדתי בגדים בחנות בערך שלושה חודשים ולא קניתי משהו בערך חמישה חודשים. אתה קולט?

עברה עלי חצי שנה כלכלית נוראית, ועכשיו אני מתאוששת. ועבודה חדשה... מחייבת אותי לקנות בגדים חדשים. כל הבגדים שלי חסרי צבע מרוב שימוש. איזה כיף יהיה לחזור הביתה עם מלא שקיות, ואפילו לא אכפת לי כמה זה יעלה לי.

איך בא לי כבר להשתחרר מכבלי הלחץ של הכסף הזה.... מעניין איך זה להרגיש כשאתה לא לחוץ על כסף.

בקרוב, בקרוב.

ואחרי הפוסט המבולגן הזה (אני חייבת להתחיל להשקיע קצת יותר בפוסטים שלי),

אני אלך לאכול ארוחת בוקר מזינה שכוללת אפילו ירקות!!