8/2013
פרק 3
- פרק 3 –
זה היה יום בהיר במיוחד, מתוך שינה הרגשתי את קרני השמש החמות חודרות דרך חלון חדרי ומאירות את הכל. בכל זאת העדפתי להמשיך לישון.. ידעתי שבעוד יומיים כבר לא אזכה יותר להימרח במיטה עד שעות הצהרים ולהתפנק מול הטלוויזיה עם שמיכה ומזגן על 16 מעלות וכוס אייס קפה גדולה בצד.
ניסיתי כעבר כמה דקות לפקוח את עיניי אך השמש החזקה הכניעה אותי. בעיניים עצומות קמתי ממיטתי עטופה בשמיכה והדלקתי את האור.
הלכתי לחדר האמבטיה שבתוך חדרי. צחצחתי שיניים, שטפתי פנים ולאחר מכן מרחתי אותם בקרם.
הוצאתי מטעינה את האייפון וראיתי שהשעה הייתה כבר 12:25. 3 שיחות שלא נענו, 2 נועה ו1 מאבא.
ראיתי גם הודעה מנועה:
''אלי מתי לבוא אלייך היום ? דברי איתי אהובה !! אה וליטל גם יכולה לבוא?''
סימסתי לה חזרה שיבואו אלי ב9 ושכבר נתארן שלושתנו יחד למסיבה אצל טומי היום בערב.
ירדתי למטבח ועל השולחן הונה צלחת לבנה וכוס שקופה שבתוכה סודה עם מעט מיץ חמוציות וקרח המשקה האהוב עלי. במטבח עמדה אודליה העוזרת שלנו והכינה ארוחת בוקר.
''בוקר טוב מלכת היופי'' אמרה עם חיוך ובקול גבוה עם מעט מבטה מרוקאי משעשע.
"בוקר'' חייכתי אליה בחזרה.
היא הגישה לי בצלחת חביתת ירק וסלט גדול בצלחת נפרדת.
''תודה'' מלמלתי והתחלתי לאכול.
היא הכינה לעצמה כוס קפה והתיישבה ליידי. ''מה התוכניות להיות בובה?'' התעניינה.
אודליה הייתה המטפלת שלי מגיל 5. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד היא הייתה לצידי ועזרה לי כשהיה קשה ותמיד היא באה כשהייתי זקוקה לה, היא הפכה להיות ממש כמו אמא שנייה בשבילי.
''בערב באות חברות ואז נצא למסיבה''
ישבנו ודיברנו עוד קצת עד שסיימתי לאכול.
התחשק לי לנוח מעט אז החלטתי לצאת לחצר ולהשתזף ליד הבריכה.
עליתי לחדרי ולבשתי בקיני קטנטן בצבע ורוד כהה סידרתי את שיערי הבלונדיני והארוך לקוקו גבוה , לקחתי קרם שיזוף, את משקפי השמש הגדולות שלי וירדתי לבריכה.
נועה ישבה מול מסך המחשב בחדרה, היא דפדפה בתמונותיו של דין בפייסבוק. היא השתוקקה לראות את פניו פנים מול פנים, להריח את ריח הבושם על בגדיו. ללטף את שיערו הבהיר והמעט פרוע, כזה שנראה טבעי אך בעצם השקיעו זמן רב לסידורו.
היא רצתה להרגיש שוב את הפרפרים בבטן ואת תחושת ההתרגשות שעוברת בגופה בכל פעם שהוא עומד קרוב אליה.
לא הרבה הבינו את נועה, איך מילדה חסרת ביטחון, לא מטופחת עם גשר, משקפיים, הרבה פצעונים בפנים ושיער קצר ונפוח היא הפכה לנערה יפה, אך עם היופי בא גם האגו. וכמו שהשפילו אותה כשהייתה קטנה, היא החלה להתנהג לאחרים באותה הדרך. מי שלא היה נראה לה ולא בא לה בטוב בזווית העין, אף שלא עשה לה דבר סבל מההשפלות והקללות שלה.
אלי תמיד הייתה חברתה הטובה, עוד ביסודי. גם כשנועה הייתה אותה הילדה חסרת הביטחון גם הגשר והמשקפיים אלי תמיד עמדה לצידה, ועל כך נועה נשארה תמיד חברה נאמנה לאלי. אך למרות זאת תמיד עברה בה תחושת קינאה. אלי תמיד נראתה הכי טוב, כולם תמיד אהבו אותה יותר.. במיוחד הבנים ובעיקר דין. היחסים בין דין לאלי היו אלה שגרמו לנועה לקנא בחברתה הטובה. היא רצתה את דין לעצמה אבל הוא אף פעם לא הסתכל עלייה בצורה כזאת.. כמו שהוא הסתכל על אלי.
היא החליטה שהפעם במסיבה היא תנסה למשוך את צומת ליבו. לגרום לו לראות בה יותר מסתם אחת מהחברה. זאת ההזדמנות שלה.
שכבתי על כיסא השיזוף מול הבריכה בחצר בייתי, משקפי השמש על עיניי . מידי פעם מרחתי את עצמי בקרם השיזוף ועיינתי במגזין 'go style' שהונח על השולחן שליד הכיסא.
פתאום הרגשתי תחושת עייפות בכל גופי והנחתי לעיניי להיעצם עד שנרדמתי.
לפתע כעבור כמה דקות שמעתי רשרוש באוזני, זה נשמע היה כמו גלגלים.. לא של אופניים אבל.
פקחתי את עיניי וקמתי מהכיסא. התקרבתי לגדר שעוטפת את שטח בייתי.
זה היה דניאל.. השכן החדש. מחליק לו עם סקייטבורד שנראה ממש ישן ומוזנח. נראה היה שהוא בנה לעצמו מין רמפה די גבוה מכמה קרשים.
לפתע הוא קלט אותי מביטה ועצר.
''שוב פעם את עושה את זה'' ספק שאל ספק אמר. הוא התקדם אלי תוך כדי שבחן את גופי שעליו הונח בקיני זעיר בלבד.
"עושה שוב מה ? " שאלתי בהתחכמות והמשכתי להביט בו תוך כדי שהוא מתקרב יותר ויותר.
"אני מסקרן אותך.. נכון? ''
''מה גורם לך לחשוב שאתה מסקרן אותי?"
"איך שהבטת עלי עכשיו.. וא..אתמול." הוא החל לגמגם.
''אני מביטה בהרבה אנשים . זה לא אומר שהם מסקרנים אותי." אמרתי לו בלחש.
התקרבתי אליו מעט ובחנתי את פניו. הושטתי את ידי לכיוון הלחי שלו.
"מה את עושה?'' נרתע מייד כשהאצבע שלי נגעה בעורו.
"יש לך לכלוך.." לחשתי ושוב הושטתי את ידי לכיוון פניו, הפעם הוא הניח לי לגעת בו. הורדתי עם האצבע שלי מן כתם צבע שנמרח על פניו.
"צבעת משהו?" שאלתי.
"אא.." הוא לא היה בטוח אם להגיד. "כן.. בערך..''
"מה?" התעניינתי. הוא הביט בי מספר שניות ולפתע אחז בידי ולקח אותי לכיוון בייתו.
נעצרתי. לא הייתי בטוחה למה אני הולכת איתו.
"את רוצה לראות, או שלא?" שאל. גלגלתי את עיניי והמשכתי ללכת איתו עד שנעמדנו מול מחסן ביתו.
''הם נתנו לי לעשות עם המחסן הזה מה שבא לי.. כל עוד אני לא אתקע שם כל היום ושהוא עדיין יוכל לשמש כמחסן..'' תוך כדי שפתח את דלת המחסן והוא הדליק את האור.
''ואו...'' מלמלתי . התגלו לעיני 4 קירות שעליהם מצויר גרפיטי בצורה כל כך מקצועית ומדויקת.
"אתה עשית את כל זה ? ביום ? " שאלתי בתדהמה.
"זה לא גמור.. אבל כן זה מה שהספקתי."
על שולחן במחסן הונח גם קרש סקייטבורד שגם עליו היה מצויר גרפיטי ולצידו מספר מיכלי ספריי.
"לא אכפת להם שעשית את זה ?"
"זה לא שהם בעד.. אבל הם מעדיפים שאני אעשה את זה פה מאשר ברחוב.."
"אף פעם לא הכרתי מישהו שמצייר גרפיטי.'' חייכתי.
''איפה אתה תלמד השנה ? '' שאלתי
''ב..'' הוא החל לדבר אך לפתע אימו פתחה את דלת המחסן וקטעה את דבריו. ''דניאל בוא לאכול..'' אמרה וקלטה אותי עומדת חצי עירומה ליד דניאל במחסן שלה.
"מי את ? " שאלה.
"אלי.." מלמלתי. "
"ומה את עושה פה ?"
"אא... אני.." התחלתי לגמגם "היא גרה בבית שלידנו'' דניאל קטע את דברי.
"אה.. נעים מאוד.'' אמרה. אבל אני בספק אם היה באמת היה לה נעים.
"אני צריכה ללכת" אמרתי וחייכתי בנימוס.
"ביי.." מלמל דניאל.
לקחתי את הרגלים שלי והתרחקתי משם במהרה היישר לבייתי.
''יפה'' אמרה נוגה.
"כן..'' מלמל דניאל.
"מאוד אפילו..'' הוסיפה. דניאל גלגל את עיניו ויצא עלה לחדרו.
מאוחר יותר בערב נועה וליטל הגיעו אלי. התלבשנו, התאפרנו וסידרנו את השיער.
אני עשיתי פן למרות שהשיער שלי די חלק טבעי. לבשתי שמלת מיני שחורה יפה וצמודה ונעלי עקב שחורות.
'' ואו נועה החצאית שלך ממש קצרה'' העירה ליטל בזמן כשהתארגנו.
"אני יודעת" קרצה נועה.
החצאית הלבנה הקצרצרה שלבשה לא ממש השאירה מקום לדמיון וכך גם החולצה בעלת המחשוף העמוק, מאוד עמוק.
"ואלי את נראית מדהים'' הוסיפה ליטל.
"גם את ליטלי " חייכתי.
שמתי בושם ותיקנתי מעט את האודם. "נצא ?" שאלתי את הבנות.
ירדנו למטה ונכנסנו לרכב של ליטל.
השעה הייתה 22:30, אנשים התחילו להיכנס לתוך הבית הגדול והמפואר.
על התקרה בכניסה הייתה נברשת עצומה שהאירה את החדר בצורה אפלולית , כל שאחר החדרים היו חשוכים. הדיג'י כבר היה בעמדה ומוזיקה מקפיצה התנגנה ברחבה המרכזית.
שתייה הונחה על שולחן שיש יוקרתי , מה שבטוח שאלכוהול לא יהיה חסר הלילה.
מהר מאוד המקום התמלא לגמרי, בתוך הבית היה מפוצץ. גם בחצר היו אנשים שעמדו ליד הבריכה, רקדו שתו.
טומי ודין ישבו על כסאות הבר צמוד לשולחן האוכל הגבוה.
"טומי מסיבה מטורפת אחי." אמר אחד האנשים שניגש לטומי.
"תגיד איפה אלעד ?" שאל דין.
"וואלה לא יודע אחי.. הוא מתנהג מוזר בזמן האחרון." אמר והוציא סיגריה מהחפיסה שהונחה על השולחן. הוא הדליק את הסיגריה, לקח שאחטה ואז נשף החוצה באיטיות את העשן .
"רוצה? " שאל הושיט לדין את הסיגריה ולגם מבקבוק הבירה שהיה של השולחן.
"לא.." דין הניד את ראשו ושתה גם הוא.
"טומי!!!" נשמע לפתע קול צווחני מחריש אוזניים.
"מה קורה שובל נשמה ?"
"הכל טוב חיים" אמרה ונתנה לו נשיקה קולנית על הפה.
לפתע נפתחה הדלת. הדיג'י בדיוק החליף שיר, ממש כמו בסרטים כל המבטים הופנו לכיוון שלושת הבנות שנכנסו. במרכז החדר החשוך והמעורפל מרוב העשן של הסיגריות, עמדה נערה רזה ושזופה בעלת שיער בלונדיני ארוך וגולש. על גופה הונחה שמלה שחורה צמודה שהדגישה את גופה החטוב ואת רגליה הארוכות. לידה שאר הבנות במסיבה היו בלתי נראות.
''ואו.." מלמל לעצמו דין. הוא העביר יד על שיערו הבהיר וניסה לסדר במהירות את הקוצים המבולגנים שעל ראשו. הוא קם מהכיסא הגבוה ויישר את החולצה המכופתרת האלגנטית שלבש.
"לאן אתה הולך כפרה?" שאלה אותו שובל .
נועה ליטל ואני נכנסו לתוך המסיבה ברקע התנגנה מוזיקת טראנס טובה וכולם רקדו לצלילה.
מרחוק ראיתי את דין וטומי יושבים. התקדמתי לעברם והבנות אחרי.
דין קם, התקרב אלי ונשק לי באיטיות על הלחי. "את יפה." מלמל. ואני חייכתי. עמדנו אחד מול השנייה מספר שניות תוך כדי שאני מביטה בעיניו הכחולות העמוקות שתמיד הוקסמתי מהן.
"היי " נדחפה נועה. "דינוש.." מלמלה בקול מופתע. כאילו לא ראתה בכלל שעמד שם וחיבקה אותו.
הסטתי את מבטי אל טומי. לידו עמדה נערה עגלגלה, מעט שמנה אפשר להגיד.. היה לה שיער שחור קצר יחסית וחלק שנראה שרוף מרוב מחליקים. על גופה הונחה שמלה אדומה שממש לא החמיאה לגוף שלה. היא נראתה ממש פרחה והסתכלה עלי בצורה מוזרה ובחנה אותי.
''היי טום - טום .'' התעלמתי מהמבטים שלה ופניתי לטומי.
"אליי.. כמה יופי.. כמה ??" צעק וחיבק אותי בחוזקה.
" אתה כבר שיכור הא.." צחקתי.
"יאאלה שובל בואי לרקוד.." צעקה לפתע עוד איזו פרחה ממרחק קצר.
"טוב כפרה " שובל צעקה לה בחזרה.
"טוב דבר איתי." אמרה לטומי בקול צווחני כזה והלכה.
טומי קם ונעמד לידנו. שמתי לב שהוא בחן את נועה ושם עין עלייה. שמחתי בשבילה דווקא.
"איפה אלעד?" שאלה לפתע ליטל.
"וואלה לא יודע.. נלך נתקשר אליו." אמר טומי. הוא שלף את הפלאפון מכיסו והחל להתרחק ממוקד הרעש.
"נלך לרקוד?" פניתי לבנות. הן הנהנו בראשם והלכנו למרכז הרחבה איפה שכולם רקדו.
דין עמד בצד ובחן אותה. כל תנועת גוף שלה.
איך שהיא התנענעה מצד לצד לפי קצב המוזיקה, ואיך שהשמלה הקצרה עלתה מעט ורגליה הארוכות נחשפו אף יותר.
הוא רצה אותה. כבר הרבה זמן שהוא רוצה אותה ..
הוא לקח את כוס הוודקה-רדבול שהונחה על השולחן שלידו ושתה במהירות את מה שנשאר שם. זאת הייתה כבר הכוס מי יודע כמה ששתה. הוא היה שיכור לגמרי. הוא הרגיש את כל החדר מסתובב סביבו. הבומים של המוזיקה הכו בראשו בחוזקה.
הוא המשיך לבהות בה עוד זמן קצר עד שלפתע מתוך רחבת הריקודים ניגשה לכיוונו נערה חטובה שעל רגליה חצאית מיני קצרצרה ומחשוף עמוק ומפתה. היא התקרבה אליו והניחה את ידיה על חזהו השרירי.
"נועה?" שאל מבולבל . מביט בפנייה במבט מסטול.
"דין .." היא קרבה את ראשה אל אוזנו ולחשה. "אני אוהבת אותך." צחקקה
הוא חייך חיוך מטומטם, ליטף את גבה ולאט לאט ידו ירדה למותניה "את יפה היום.." מלמל תוך כדי שהוא מביט באלי שהמשיכה לרקוד.
לפתע דין הסתובב והלך לכיוון השירותים שבקומה הראשונה.
נועה הרימה את בקבוק הבירה החצי ריק שנשאר על השולחן שתתה את תכולתו והלכה במהירות אחרי דין לשירותים.
היא נכנסה וראתה את אותו נשען על הכיור מול המראה. הוא הרים את ראשו והביט במראה ולפתע קלט את נועה עומדת מאחוריו.
הוא הסתובב אליה "מה את עושה פה?" שאל בחיוך הדבילי שלו.
היא חייכה והתקרבה אליו במהירות. ועוד לפני שהוא שם לב למתרחש שפתיה הוצמדו לשלו. והוא מצא את עצמו מתנשק איתה בלהט. הוא העביר את ידיו על גופה החטוב ו...................
זהווו להיום, מקווה שאהבתם. אם אתם קוראים פה תגיבו כדי שאדע מה דעתכם ! 3>
|