הופעת הוקרה לבוב דילן.
נו, מי יתחיל לחסוך עד יום חמישי הקרוב?
מי יצליח בכלל?
אין פה פלפל ואולי זה טוב, כי שקט לי ומוזר.
אני מתחילה לנסות לדמיין את עצמי בעתיד והכי בא לי למות,
כי אני יודעת שכלום לא יצא ממני.
אני גם לא מצליחה להתמודד עם כל החרא שמצטבר בגיל הזה, ובא לי כל כך לחזור אחורה.
היום כנראה אני אלך עם אמא לסרט, ולפני זה יש לה תור למספרה.
בגלל שהתור שלה בשש והסרט מתחיל בשבע וחצי, אני אצטרך ללמוד למבחן במתמטיקה במספרה...
מה שכמובן אני הולכת לעשות בחוסר רצון רב, כי אני בטח אכשל...
והלוואי שלא, אם הסוד הזה באמת היה עובד הייתי אומרת לעצמי פול פעמים
אני אעבור
אני אעבור
אני אעבור
אבל זכרון זה לא בדיוק הקטע שלי, ושל היסטוריה כן, אז חבל.
מחר המבחן ואני רק מקווה שילך לי טוב...
אמן אמן ואמן.
אני כל הזמן רואה בנות רזות בכל מני מקומות ובעיקר באוטובוס.
כל פעם אני מסתכלת על קופסאות גדושות באוכל וכמובן דוחפת הכל לפה,
אפילו פעם אחת היא לא סתמה לי אותו...
הלוואי והיא הייתה סותמת.
המורה ללשון אומרת שאומרים סִתְמִי, עם שווא מרחף.
לפחות דבר אחד אני יודעת לעשות טוב...
להגיד סִתְמִי (כמו סיתמי, לא סתמי).
אאאאאאאאוףףףףף!
זה אינטר8 לכל מי שלא מכיר.
בבקשה בבקשה תכנסו ותצביעו לי.
אתם רק צריכים למלא את הכתובת מייל שלכם ואז לרשום במסגרת שבמרכז את הכתובת של הבלוג שלי...
אחרי זה בטח ישאלו אתכם שאלה או שאלון או משהו,
תענו עליו (זה הכי קל בעולם, נגיד שואלים כמה זוכים אז זה 24, או אם מחלקים כסף אז כן וכולי...) וזה הכל!
ת
ו
ד
ה
