היום רציתי להזמין ג'יגולו אליי הביתה.

פתחתי את חוברת הג'יגולואים (שקיבלתי עם העיתון של ידיעות), 

ודירגתי לעצמי מי הזונה ממין זכר היפה ביותר שיזכה ללילה איתי.

כבר התחלתי לחייג את המספר של החתיך בתחתונים האדומים אבל נעצרתי כשנזכרתי-

שאין לי באמת כסף לשלם לו.

וזה חבל. כי באמת ממש רציתי להזמין היום ג'יגולו אליי הביתה.

ודווקא לא בשביל הסקס או הריגוש.

אני משיג את אותו הריגוש כשאני מחליף בגדים בסמוך לחלון הארוך בחדר השינה,

או פשוט כשאני מחליף יד.

אני לא צריך עכשיו גם סקס על הראש, סופקתי והספיק לי.

ולמרות הכל, ממש רציתי שברק איבר-ענק ישכב לצידי הלילה ונרדם מחובקים.

לעיתים נחליף תנוחה ואשים ראשי על חזהו, ולעיתים נתכפת*..

כבר ראיתי בדמיוני איך אני אעצום עיניים ואתפלל שהבוקר לעולם לא יגיע,

כי אני באמת צריך את 500 השקלים האלו.

מצב הרוח החל להתערער ואני התחלתי להרהר:

אין לי כסף.

אין לי את מי לחבק בלילה.

ואז נפל לי האסימון !

הכנסתי אותו לטלפון הציבורי הראשון שנקרה בדרכי (שגם במקרה עדיין מקבל אסימונים),

והתקשרתי לחברה שעומדת מאחורי החוברת.

הם שאלו מה הנסיון שלי, והופתעו מהתעוזה שלי ישר להתמסד בלי שום נסיון צומת.

בקיצור מפה לשם תאחלו לי מזל טוב,

מהדורת אוקטובר הנה אני בא!

בעניין אחר:

מישהו יודע איפה אפשר להדפיס על ספידו ורוד-

"הכאב הוא רגעי אך הגאווה היא נצחית" ??  תודה !!

__________________

*ראו ערך שינה בכפיות בבלוג של ריבר.