אני לא מצליחה ללמוד. 

יש לי מבחן גדול ביום ראשון הקרוב, וכבר שבוע אני מעיינת קצת במצגות ובסיכומים, כל יום איזה חצישעה, עוברת על עוד משהו קטן, ואז עוברת לדברים אחרים ומעסיקה את עצמי. 

זה נכון מה שאומרים על תקופת המבחנים, פתאום אתה מוצא את עצמך עושה הכל חוץ מללמוד. פתאום נורא בא לך לנקות את הבית. לצאת לשופינג. לגלוש שעות באינרטנט בלי שום מטרה. פתאום בא לך להשקיע ממש בבישול. הנה אני, מעדכנת עכשיו את הבלוג, אחרי בערך 45 דקות של גלישה באינטרנט ואיזה 15 דקות למידה. 

זה לא שיש לי הפרעות קשב, לפחות לא נראה לי, לא עברתי אבחון מעולם, אבל פשוט קשה לי! פתאום כל העולם מעניין אותי, הכל, חוץ מלשבת עכשיו וללמוד. אני עייפה. אולי אלך לישון? אולי אני אדחה שוב למחר את הלימודים? ומחר לא תהיה ל ברירה ואני אהיה חייבת לסיים לעבור על כל החומר. 

אוף. 

טוב. זה מה שהולך לקרות. 

אני אתלה את הכביסה שעכשיו סיימה להתכבס לה במכונה. אקפל בגדים שהיו על החבל. ואז אני אלך לישון. למרות שישנתי איזה חצי שעה שנ"צ כדי שיהיו לי כוחות ללמוד לפחות עד אמצע הלילה. אני אלך לישון, ומחר אני אקום בבוקר כמו חדשה, אתקלח, אעשה כלים, ואלמד. פשוט אלמד מהבוקר ועד הלילה. ואני אהיה בסדר.