רוב הבלוגרים דכאונים או מעוצבנים בגלל:

1. אי אפשר לספר לחברים משהו רע או מביך או קשור לאחד החברים, אז למי מספרים (חוץ מלחתול רחוב אקראי שמגיב במיאו מעוצבן), לאייקונים שגם כותבים על הצרות שלהם! ביחד אפשר לצירו חבורת איקונים מקסימים: חלקם חותכים, חלקם אנורקסים, חלקם חבו התעללות, חלקם נפרדו מחבר אהוב ולחלקם יש בעיות אחרות-איזה חברים נהדרים!

2. דברים טובים שוחכים בקלות אבל דברים רעים נשארים עמוק בלב לכן צריך לחפור עליהם יותר, מתישהו נגמר מלאי החפירות אצל חברנו הלא וירטואלים, אז פונים לקהל רחב יותר שמלאי החפירות שלו נגמר לאט יותר והוא ישראבלוג.

3. אם לא נספר דברים רעים בבלוגנו הסמיילים האלה : יכחדו מהעולם והיה אסון טבע.

מוזמנים להוסיף סיבות נוספות, פנטה תוססת

מסתבר שיש אנשים שחושבים שאני ענייה. זה שאני באה עם אותה שמלה לכל בת מצווה  זה בגלל שאין לי כוח למדוד הרבה שמלות (לרוב הבת מצוות אני מבריזה אז בכלל...). זה שחברה שלי נתנה לי שני בגדי ים במתנה זה בגלל שהם היו קטנים עליה ואני לא הספקתי לקנות. זה שאין לי כבלים זה בגלל שאני לא רוצה וזה בזבוז זמן. זה שאין לי הרבה בגדים זה בגלל שאין לי כוח למדוד ולקנות. זה שעשיתי בת מצווה לכמה חברות זה בגלל שלא רציתי אחרת. זה שאני טיפה פחות פיגור שכלי ומשקיעה את הכסף שלי על ספרים ואוכל טעים זה לא אומר שאני ענייה. זה ממש מעצבן שמישהו שלא מוצאי כסף על דברים מסוימים נחשב "עני". בכלל למה זה לא טוב להיות "עני"? זו מחלה? לא, זה מפריע למישהו? לא. זה מצב שהחברה צריכה לקבל ולא להפוך את זה למשהו מביש. ♥ פנטה תוססת ומעוצבנת