אתמול היה יום שגם אם היו אומרים לי שזה יקרה הייתי צוחקת להם בפנים

אתמול היה יום טוב, עם חוויות טובות, עם בדיחות וחברים טובים 

אתמול היה יום מזעזע, שהמצב הפיזי נהיה יותר גרוע והמצב הנפשי בכלל

אתמול היו קטעים שהיו פשוט הזויים, והיו קטעים שתיארתי לעצמי שיקרו כי בכל זאת - פורים 

אתמול היה פורים בבסיס, ואתמול ניסו לגרום לי לעשות משהו והייתי צריכה להילחם בשיניים כדי שהוא לא יהיה 

והצלחתי. 

אתמול היה יום שבטוח לא אשכח, אבל מה שמעניין הוא שאפילו לא חשבתי על הבלוג אפילו פעם אחת

זה בכלל שווה שהבלוג יהיה קיים? גם ככה לא מעריכים, גם ככה כבר לאנשים לא אכפת, גם ככה אני מרגישה שאני עובדת סתם כי אנשים שמים עם זה ז*ן

אז השאלה הוותיקה הזאת שאני יכולה להרשות לעצמי לשאול כי נשארו לי עוד חמישה חודשים: למה מלכתחילה?