ניצוצות של תקווה .

התמכרות היא אף פעם לא דבר טוב ,

אבל כאשר משהו מציף אותך מכל עבר והופך להיות חלק בלתי נפרד מחייך ,

אתה עלול להתמכר אליו גם אם לא תרצה בכך .

בעשור האחרון הטכנולוגיה התפתחה בצעדי ענק ,

גם אם ננסה לברוח מזה , הדבר יקיף אותנו מכל עבר .

הפלאפון הנייד כבר הפך לאיבר נוסף שהושתל בגופנו ,

ורבים מאיתנו לא נפרדים ממנו גם כאשר הם נכנסים למקלחת או לשירותים .

( אני לא מאלה... יש גבול ! )

שמעתי כבר לא פעם שאפילו בהלוויות לא עלינו , אנשים לא מכבים את הנייד ,

מה שמעיד באמת עד כמה מצבנו חמור , וכמה אנחנו מכורים כבדים .

גם הציפייה האינסופית לקבל לייקים בפייסבוק , והצורך לבדוק בכל רגע ורגע אם התווסף לו עוד אחד ,

מעיד שמדובר באמת בהשתלטות טוטאלית על חיינו .

מודה ומתוודה , מאז שפתחתי את הבלוג , גם לי חשוב לבדוק שמספר הכניסות עולה -

כמה שיותר , כי המטרה היא באמת להגיע לכמה שיותר קוראים .

אני חושבת שהדבר המוגזם ביותר בהתמכרות הטכנולוגית שלנו ,

הוא שאנשים חייבים בכל שניה לדווח ולצלם את כל המתחולל בחייהם הפרטיים ,

זה כבר ניראה לי over over over , בכל זאת לדווח על כל פיפס ,

ולתעד כל רגע , ואז לקוות לקבל מיליון לייקים ,

ניראה לי מתיש ומעייף , והבן-אדם בעצם חי רק בשביל התיעוד והעוקבים שעושים לו לייקים .

גם בי כמו אצל כולם יש את החלק המכור לטכנולוגיה ,

אבל אני משתדלת שיהיה מתון , אחרת באמת אפשר לקבל סחרחורת ...