ניצוצות של תקווה .

התמונות הקשות המופיעות בכל האתרים המלוות את שיחרור האסירים ,

כואבות וצורבות בתוך הנשמה ,

אוטובוס תיירים מפואר ממתין לחיות-האדם הללו מחוץ לכלא ,

ושיירה של ואנים משטרתיים יוצאים בזה אחר זה , כאילו מדובר בשיירה-

של איזה דמות רמת-דרג דוגמת אובמה לפחות .

ליבי נישבר , למראה התמונות הללו ,

הכאב העיקרי הוא על המשפחות , שניזרקו הצידה , וכאבם לא נשמע ,

הדאגה האינסופית של מה יהיה ביום ש-אחרי ,

איזה חיים צפויים לנו אזרחי-מדינת ישראל ,

לאחר שהפכנו לסמרטוטים , ונתנו פרס הוקרה למחבלים רוצחים ,

טוב הרי לא ייצא מכל-זה , כי כל ההליך המצמרר הזה נעשה ללא סיבה-מוצדקת ,

אין פה את התחושה ש-הייתה כאשר שיחררנו את גלעד שליט ,

לפחות ידענו שיש תמורה לכל הקושי והכאב שהיו גם-אז ,

אבל עכשיו , על-מה ? אלוהים אדירים על מה אנחנו משחררים אותם ?

למה לא נערך משאל-עם בנושא , הרי אף-אחד לא היה מצביע בעד ,

חוץ מכמה שמאלניים רדיקליים שטובת-המדינה ואזרחיה מהם והלאה ...

היום מדובר רק בפעימה הראשונה , עוד צפויים לנו שיחרורים נוספים ,

בלתי-אפשרי להכיל את הכאב-הנורא הזה ,

מדינת-ישראל 2013 כבר אינה מדינה המעוררת כבוד ,

כי אם מדינה שהעולם בז לה , ורואה אותה בהתרפסותה וכניעתה במלוא-הדרה .

מה שעוד מכעיס בכל הסיפור-הזה הוא הלחץ הבלתי-פוסק מצד האמריקאים ,

הם הרי לא מוכנים לשמוע על שיחרורו של פולארד , והוא אינו מחבל טרוריסט ,

וכבר יושב שנים רבות-וארוכות בכלא , אבל ללחוץ עלינו ולדחוק אותנו לפינה-

כדי ש-נשחרר רוצחים עם דם על הידיים , שרצחו אזרחים תמימים רק בגלל היותם יהודים ,

וכל זה בתוך גבולות המדינה שלנו , באוטובוסים , במסעדות , ברחוב ,

זה כן , זה בסדר מבחינתם , ואין להם שום בעיה מוסרית , ערכית מצפונית עם העניין הזה .

הבטן מתהפכת לנוכח כל התחושות שמציפות ברגעים קשים אלו . אין מילים .