ניצוצות של תקווה .

בשנות ה-80 הרחוקות במסגרת התוכנית כלבוטק ,

היתה פינה משעשעת בהגשתה , אבל רצינית במהותה ,

אותה הגיש איש הטלויזיה גדעון רייכר .

עד כמה ש-אני זוכרת הפינה עסקה במחדלי הבירוקרטיה ,

ואיך לפעמים בגלל פסיק קטן , עניינים שוליים וחסרי-חשיבות ,

הפכו להרי-גורל , וחורצי גורלות .

היום על-אף הקידמה המבורכת , ועם הימצאותם של מחשבים בכל מקום ,

אזרחי-המדינה עדיין סובלים לא פעם מקשיי-בירוקרטיה , לעיתים אבסורדים עד כדי גיחוך ,

ואלו מערימים עליהם קשיים אינסופיים , ויוצרים תחושת חוסר-אונים מוחלטת .

לא פעם יצאה ידיעה באינטרנט על אנשים שניפטרו מזמן ,

ש-לפתע משום מקום הגיח מכתב על תשלום חוב כלשהו , בגלל טעות של מחשב ,

ומשפחתו של הניפטר היתה צריכה לטרטר עצמה ממקום אחד למקום אחר ,

כדי להוכיח שהאדם איננו עוד , ומדובר בטעות וכו'...וכו'...

הבירוקרטיה היא פעמים רבות בבחינת טלפון-שבור ,

אדם הולך ומנסה לסדר קשיים כאלו ואחרים , ש-לא הוא יצר ,

והתחושה היא של שיח-חרשים , אין עם מי לדבר .

עד כמה ש-הדבר תלוי בי אני מנסה לעשות הכל כדי לא להזדקק ל-"ניפלאות" הבירוקרטיה ,

אבל מה-לעשות שלפעמים הדברים מגיעים אליך .

לפני מספר-חודשים היה לי הליך בירוקרטי אבסורדי מול חברת-הוט ,

ועל-אף היותי אדם רגוע ושקט מטבעי , הם הצליחו לטרטר אותי ככה , שכבר הגעתי-

לסף של צעקות ודמעות גם יחד , לבסוף העניין הסתיים ,

והבטחתי לעצמי להשתדל בכל-הכוח לא לפנות להוט יותר ,

רק אם ממש ממש אין ברירה ...

לא יודעת איך זה במקומות אחרים בעולם , אבל אצלנו הנושא טעון-שיפור באופן-מיידי ,

אין שום סיבה בעולם להביא אנשים לעמדת-ייאוש .

דבר אחד למדתי , פה בארץ רק אם תידפוק חזק על השולחן מישהו יקשיב לך ,

והדברים יזוזו , אחרת מדובר במלחמה אבודה מראש !