ניצוצות של תקווה .

הירי על אילת הלילה , כמו גם סגירת המרחב האוירי של אילת לפני מספר-ימים ,

ממחישים בפנינו תסריט-אימה אשר תמיד חששנו מפניו , והנה הוא מתממש .

לא מדובר בחמאס או חיזבאללה , כי אם בשחקן חדש ש-חדר לזירה והוא מ-המסוכנים שבעולם ,

הכוונה היא לתת-אירגונים המשוייכים ישירות לאירגון הטרור העולמי אל-קאעידה .

לאירגונים הללו ניפתח כרגע חלון הזדמנויות מהטובים שיכול היה לאחל לעצמו ,

והכוונה היא כמובן לכאוס ואי-הסדר השולטים כרגע במצרים בכלל ובסיני בפרט .

מבלי להיות פרשנית ביטחונית , ניתן להבין שההתמודדות עם סוג כזה של טרור ,

כניראה תחייב מצידנו הערכות מיוחדת ושונה ממה ש-הכרנו מול חמאס למשל ,

מפני שבמקרה-הזה לא ניראה בכלל שאפשר להידבר שם עם מישהו למטרת-הפסקת אש למשל ,

האירגונים הללו פועלים על דעת עצמם , הם לא שולטים על מקום מסויים ,

דוגמת-חמאס השולט ברצועת-עזה , או חיזבאללה שנימצא בדרום-לבנון ,

ובדאחיה שהיא המעוז המרכזי -שלו .

לכן מהתבוננות מהצד ניראה לי שאנחנו צפויים לבעיה-קשה ומורכבת יותר .

הכואב בכל-הסיפור הזה הוא כמו תמיד העיתוי של הדברים .

היום בלילה ישוחררו מחבלים מהרשימה אליה נחשפנו לא מזמן ,

ובאותה-עת שאנחנו מעניקים פרסים לאירגוני הטרור בעצם פעולת-השחרור ,

טרוריסטים אחרים יורים עלינו במטרה להשמיד אותנו ,

איך אפשר בכלל לעכל את האבסורדיות של העניין ?

איזה מסר אנחנו מעבירים לאותם טרוריסטים בסיני ?

מסר ברור וחלק , שאנחנו עם של סמרטוטים , שניכנע לטרור ,

ואפשר להכות בנו כמה ש-רוצים , כי בסוף אנחנו משחררים את אלו שהיכו בנו .

לא יודעת מה עוד צריך לקרות על-מנת שהדרג המדיני יבין ש-כך לא מנהלים מדינה ,

כך רק הורסים אותה , וגורמים לתושביה לאבד את האמון בשילטון .