ניצוצות של תקווה .

יש משהו שהוא בלתי ניתן להסבר , ורק מי שחי פה יכול להרגיש אותו .

הקסם האווירה והריח המיוחד שקיימים רק אצלנו , בשעות בין הערביים של יום שישי .

היופי בכל זה הוא שלא חשוב כמה עמוס ומטריד היה השבוע האחרון ,

משהו בשעות האלו כמו משתחרר , וקורה הדבר המיוחד הזה , שכולנו מרגישים אותו ,

ואין קשר אם אתה דתי או חילוני לצורך העניין ....

על אף שאני למשל בן אדם של סתיו וחורף , וקשה לי מאוד בקיץ עם החום ,

עדיין גם בקיץ אני מרגישה את ההרגשה המדהימה הזאת , אבל בעונות האהובות עלי -

קיים ערך מוסף לתחושה המיוחדת הזאת .

חייתי תקופה בחו"ל , ולא הרגשתי את הדבר המיוחד הזה בסופשבוע שלהם ,

שם יום ראשון הוא היום החופשי , ובשבת עובדים חצי יום ,

אומנם קיימת תחושה שהנה הגיע סופשבוע , ואפשר לנוח , לבלות , והכל רגוע יותר ,

אבל התחושה היא שונה לגמרי לגמרי מההרגשה הקסומה של פה .

אולי זה הפיצוי שלנו על הקצב המטורף בו אנו חיים ,

ומה שמיוחד זה שבכל שבוע ההרגשה הזאת עוטפת אותך מחדש , כאילו היתה הפעם הראשונה .

אני רואה בכך נחמה באיזה שהוא מקום , בידיעה הזאת שבכל שבוע ארוך ומייגע ככל שיהיה ,

תמיד בסופו יגיעו אותן שעות עילאיות שמביאות איתן את האווירה הזאת של אותו שקט שלווה וקסם מיוחד .

במוצאי-שבת לעומת זאת התחושה שלי לפחות , שלפעמים צריך לקחת הרבה אויר לקראת השבוע שיהיה ,

בעיקר אם צפויים לך כל מיני דברים שאתה צריך לעבור , ואתה רוצה שהם יעברו על הצד הטוב ביותר .

חברים יקרים , תהנו מהשעות הנדירות הללו , ושיהיה לכולנו סופשבוע נעים רגוע , וקסום ! ! !