בהתחלה לא הבנתי את כל הקטע של לתעד כל מחשבה שלך. חשבתי שמחשבות זה דבר אישי, משהו שכל אדם שומר לעצמו, אחרת כולנו היינו קוראי מחשבות ואף אחד לא יכל לחשוב בצלילות.
ידעתי מאז ומתמיד שאנשים פותחים בלוג משלהם ומשתפים שם מה שבראש שלהם ואז הבנתי שאני עשיתי את אותו הדבר עם היומן שלי שאני כותבת בו מדי ערב.
חשבתי לעצמי אם אני אפתח יומן וירטואלי אני אוכל לשתף את מחשבותיי והחוויות שלי עם אנשים מבחוץ, לא רק עם הקול הקטן בפינת הראש שלי. אוכל לקבל מבט ונקודת ראייה של אנשים על עצמי שזה מעניין מאוד לדעתי. תמיד סקרן אותי מה אנשים חושבים עליי מרושם ראשוני, כשהם רואים אותי אוכלת, מחייכת לעברם באמצע משפט, עוצמת עיניים למשך כמה שניות. אנשים והדעות שלהם זה דבר מרתק ומיוחד.
אני אשמח לקבל תגובות כנות, עצות, דעות, מחשבות של הקוראים.
טוב..... זה היה עמוק מדי לפוסט אז שיהיה לכולנו המשך ערב רגוע ואם אתם לא מצליחים להירדם סימן שאתם ערים בחלום של מישהו אחר.
נתעדכן בהמשך(;
Time is nothing, Child of the night 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
