הפרעת אישיות גבולית

אני עדיין שיכורה קצת אחריי המועדון

וזה כיף התגעגעתי לתחושה הזאת

של ההיי המטורף הזה ולשכוח מי אני ולשים זין על כל העולם

להגיד פאק איט ומה אכפת לי בכלל

התגעגעתי לזה כלכך

וגם הלכה הגמילה שלי מאלכוהול וסיגריות

אבל מה אכפת לי נכון?

זה כל מה שנשאר לי בשביל לשכוח ובשביל להפסיק את הכאב גם אם זה כלכך זמני שזה חומק תוך קצת זמן

ואני מנסה לאחוז בזה חזק

מה זה משנה

גם אם אקום מחר ואשנא את עצמי על זה.

לילה טוב

אני שבורה.

אני רוצה לשקוע במעמקיי הדיכאון ולא לצאת משם לעולם.

לא לקום לעולם, לא להרגיש יותר שוב. שום דבר. כלפיי אף בן אדם.

אני בקצה, ונשארו לי רק כמה ברירות.