הפרעת אישיות גבולית

אולי זה היה עדיף להתנתק מהכל למשך כמה ימים.. זה תמיד קורה לי

כשזה יותר מידי ואין לי אפשרות להתמודד עם כלום אני פשוט מנתקת את עצמי מהמציאות

הכל עובר לידי כאילו זה לא באמת קורה, אני על טייס אוטומטי ולא באמת מקשיבה

אני אפילו לא יודעת למה נכנסתי לזה הפעם, אולי זה הריקנות, אולי זאת הבדידות

אבל אחריי הפסיכולוג פתאום "חזרתי" לחיים, כאילו שהתעוררתי מחלום

ואני לא זוכרת הרבה מהשבוע האחרון, פה ושם שיחות בעבודה שאני בכלל לא זוכרת מה עניתי כי לא באמת הייתי שם

לפחות לא הרגשתי כלום, ועכשיו אני מרגישה הרבה כאב

כי פתאום אני נזכרת בעבר, ואני נזכרת בה וזה כואב לי יותר מידי

ולמה דווקא אני חוזרת לזיכרון הזה?

לא רוצה להרגיש יותר כלום....

ומחר עוד יום ושוב להיפגע, בעיקר מהדברים הקטנים

דיי כבר

למה הכל הופך לסערה רגשית?

נמאס לי כבר

אני מפחדת מכל דבר, כל דבר פוגע בי

כל דבר מביא אותי לקצה.

ודיי כבר. אני רוצה שקט... לשכוח... להתנתק...

והרצון הזה למלא את הריקנות....