הפרעת אישיות גבולית

נמאס לי

לשבת ולשחזר את התקופה המגעילה הזאת בראש שלי שוב ושוב

לילה אחריי לילה

נמאס לי לחזור אחורה כל הזמן

להתגעגע אליה ואז לשנוא אותה

להגיד לעצמי שאני פתטית עד כאב, למה הייתי כלכך עיוורת

כל האנשים האלה לא בחיים שלי

אבל אני נמצאת בחיים של עצמי

למה לא הצלחתי למות אז

כלכך הרבה ניסיונות

ואני עדיין כאן..

למה?